°, ש"ז, — כמו נִכּוּי: כל נושה בם לא יחשב לו לרבות יותר מן ששה למאה לשנה כדת המדינה ומי שלקח יותר מזה יחשב המותר על נכיון הקרן (ר"י סטנוב, דברי ריבות כב). למהר להחיש את הפאס לידי וכו' והכסף אחרי נכיון הוצאותיך (מא"ג, דביר ב, מכת' טו). גם את עשרה רו"כ וכו' קבלתי לנכיון על עשרים רוא"ס אשר אני נושה בו (הוא, קרית ספר צג).