ב. נְכִיתָה
° 1, ש"נ, — כמו נכוי, נכיון: ומשכנתי אצלו בהם כל אותה חצר פלונית משכונה גמורה מהיום ולאחר ארבע שנים בנכיתה כך וכך (שו"ת הרי"ף רכט). יהא רשאי לירד במשכונה זו שמשכנתי לו ולאכול פירותיו בנכיתת כך וכך בשנה (ספ' השטרות לר"י ברצלוני מב).
1 בארמ' נכייתא: האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא וצורבא מדרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול (ב"מ סז:).