נֶמֶק
*, ש"ז, מ"ר נְמָקִים, — מקום בבשר האדם שנִמַּק מפני מכה וכיוצא בזה: מקום שהיו (בנות ציון) מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים וכו' מקום שהיו חגורות בצלצול נעשו נקפים נקפים (רבה בר עולא, שבת סב:).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.