*, ש"ז, מ"ר נְמָקִים, —  מקום בבשר האדם שנִמַּק מפני מכה וכיוצא בזה:  מקום שהיו (בנות ציון) מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים וכו' מקום שהיו חגורות בצלצול נעשו נקפים נקפים (רבה בר עולא, שבת סב:).