°, ש"ז, מ"ר נִמְצָאִים, —  בלשון חכמי המחקר, כל מה שיש בעולם:  אבל על האמת והעיקר אין לפני יצירת הנמצאים מן הכח אל המעשה שום עת ולא זמן (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש א).  אשר המציא יש מאין בחכמתו ויצר הכל בגבורתו ובחר באדם להיותו תרומת נבראיו וסגולת נמצאיו ויאצל עליו מרוח תבונתו (ר"י א"ת, הקד' חו"ה).  הנותן יש לכל הנמצאים, וצורה ותמונה לכל הנבראים (ראב"ע, משפטי הנולד).  ואנשי התושיה ראיות הנם מביאים, כי החכמה עולם ראשון לכל הנמצאים (הוא,  הקד' ב לפרושו עה"ת). יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (רמב"ם, יסוה"ת א א) .  וידע שזאת היא צורת זה הנמצא המיושב המציאות  בלא ספק (ר"ש א"ת, מו"נ א עב).  ההקדמה השמינית שאין בכל הנמצא בלתי עצם ומקרה (שם עג).  א"כ יתחייב בהכרח בזה העיון וכו' שיהיה נמצא אחד לא הווה ולא נפסד וזה הנמצא שאינו לא הווה ולא נפסד אין אפשרות הפסד בו כלל (שם ב א).  כבר בארנו שהשם יתברך פועל כל הנמצאות ושהוא היותר אמתי בשיקרא פועל מכל נמצא זולתו (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א ד).  שנדע כי יש נמצא יחיד מושל על כל הנמצאים מצד היותו נושא אותם ומלך מצד היותו ממציאם ואין בכל הנמצאים דבר שיתדמה אליו (מ' אלדבי, ש"א א א) .  לפי שמציאות העליונים שהם קיימים באיש יורו היותם נמצאים מנמצא שיש לו כח ויכולת להשאיר האישים וכו' הכחות שהמציאו הנמצאים המתחלפים (ר"י אלבו, העקר' א יא).  אבל בידיעתו הכללית והפרטית נמלך לעשות נמצא אחד (שם).  שהבורא הוא בהכרח אחד בלבד ואין נמצא זולתו שיהיה לו מצד עצמו יכולת לחדש ולהמציא שום נמצא אחר אפיסות מוחלט (ספורנו, אור עמים, אחדות) . —ות"ז, לנק' נמצאת, מ"ר נמצאים, נמצאות:  והתואר היותר ראוי לו (להבורא) הוא שהוא נמצא ולו אחר כן תארים רבים וכו' וכל נמצא כאשר יתואר בשהוא נמצא כתארנו הנפש בשהיא נמצאת ושכוחותיה נמצאים והשכל נמצא (ראב"ד, אמונה רמה ב ד). — ובחכמת הדקדוק, הנגד של הנסתר, מי שאתה מדבר אליו:  ונקרא (בנין הקל) כן כי לא נוסף בו אות על האותיות היסודיות כי אם לשמש לצורך בנינו לנמצא ולנסתר ולמדבר בעדו (רד"ק, מכלול, שדה"פ א). והנדברים הם בשלשה דרכים נסתר נמצא מדבר בעדו שם.  פקדתָ הוא לנמצא וכו' (מסלול, נתיב ב).