נָמַק

*, קל לא נמצא.

— הִתפ', *הִתְנַמֵּק, —  פקפק:  בוא וראה עד כמה הרשעים מתנמקין רוצין ואינן רוצין שאמרו התלכי (ר' אלעזר, מדה"ג, חיי שרה, ויקראו לרבקה). —  ובמשמ' חִבֵּל תחבולה, התנקש לפלוני:  אני שלום וכי אדבר המה למלחמה שהן מתנמקין עלי בגזירותם בכל יום (שם, בכור ישמעאל).

חיפוש במילון: