נֹעַם
ש"ז, — סגולת מה שהוא נעים Annehmlichkeit; agrément; pleasantness: לאחד קראתי נֹעם ולאחד קראתי חבלים זכריה יא ז. ויהי נֹעַם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו תהל' צ יז. דרכיה דרכי נֹעַם וכל נתיבתיה שלום משלי ג יז. תועבת יי' מחשבות רע וטהרים אמרי נֹעַם שם יה כו. — צוף דבש אמרי נֹעַם מתוק לנפש ומרפא לעצם שם יו כד. — ובסהמ"א, כמו נעימה: וישא ניקולאוס את קולו בנועם אשר יספדו על המת יוסיפון, שמה. מרובע ופשוט לנועם קרדש לרום ר"מ מלונוזנו, שתי ידות, פזמון צדיק ומושיע. לפורים לנועם יגל חזון וכו' או לנועם יש ארוכה שם, פזמון אתיו. ולכן הם (המשוררים) ברצותם לחבר שיר היו מסתכלים קודם באותו נועם שעליו רוצים לחבר השיר שם פ.. הרימו קולם בנעימה קול אחד ותחלה היה הנועם נמוך ולבסוף בקול גדול. (Q G J D, II, 68)