פ"י, נָעָל, נָעוּל, נְעֻלוֹת, נְעֹל, אֶנְעָלֵךְ, — א) נָעַל דֶלֶת וכדומ', סגר אותה במנעול שלא יוכל אדם לפתחה; verschliessen; fermer à clef; to lock; ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו וְנָעָל והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה במקור נדפס  "העליל". נְעֻלוֹת (שופט' ג כג-כד).  שלחו נא את זאת מעלי החוצה וּנְעֹל הדלת אחריה וכו' ויצא אותה משרתו החוץ וּנָעַל הדלת אחריה (ש"ב יג יז-יח).  גן נָעוּל אחתי כלה גן נָעוּל מעין חתום (שה"ש ד יב). — ובתו"מ: צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין (שבת יג ו).  למה זה דומה לנועל את ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו (שם ז).  מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח (ערוב' י ט).  ונועלין את המרחצאות (תענ' א ו).  הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי (ב"ק ו א).  הנועל בית הבד מפני הבדדין (טהר' י א).  מחזיק בנכסי הגר ונעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זה חזקה (תוספת' ב"ב ב יא).  ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות (בכור' י:).  מעשה באחד ששכח לנעול דלתי ביתו ועלה לפעמי רגלים (מד"ר שה"ש, מה יפו).  מה עשה (אחז) עמד ונעל כל בתי כנסיות ומדרשות שלא להתעסק בתורה (שם אסתר א). 

— ופעול נָעוּל, נְעוּלִים, נְעוּלוֹת: ומדורה היתה שם ובית כסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול יודע שיש שם אדם (תמיד א א).  פתח נעול כלחוץ (שבת ו.).  הוי זהיר בדלתי ביתך שלא יהו נעולות בשעה שאתה מיסב באכילה ובשתיה (דא"ז ט).  מה המקוה הזה פעמים פתוח פעמים נעול כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים (פסיק' דרכ', שובה). —  נָעַל בפני פלוני, מנע את פלוני מעשות דבר: המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה (כתוב' ז ה).  חביבין הגרים שלא מל אברהם אבינו אלא בן תשעים ותשע שנים וכו' שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים (מכי' משפט' יח).  כדי שלא תנעול דלת בפני לוין (ר' חנינה, סנה' לב.). אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה (ירוש' סנה' י ב).  אמר להם הקב"ה לישראל אתם נועלים לפני בחג ואני נועל לפניכם בפסח (ר' חנניה, מד"ר שה"ש, מה יפו). — ובהשאלה: וכי למה בא הכתוב לפתוח או לנעול והלא לא בא לנעול אלא לפתוח (ר' נחמיה, ת"כ מצורע, זבי' ה).  כל דברי תורה צריכין זה לזה שמה שזה נועל זה פותח (תנחומ' חקת נב). — ב) נָעַל את פלוני, הלבישו נעלים: ואלבשך רקמה וָאֶנְעֲלֵךְ תחש (יחזק' יו י ). — ובתו"מ: לא ינעול אדם סנדל  ויטייל בתוך הבית ואפילו ממיטה למיטה (תוספת' יוה"כ ה (ד) ה).  איזו חזקת עבדים נעל לו סנדלו והיתיר לו סנדלו (שם קדוש' א ה).  אמר לו נעול לי סנדלי וטול לפני כלים להוליך לבית המרחץ (ספרי במד' קטו).  הדירה שלא תרחצי במרחץ בכרכים שבת אחת ובכפרים שתי שבתות שלא תנעלי מנעל בכפרים ג' חדשים ובכרכים מעת לעת (ירוש' כתוב' ז ד).  כשהוא נועל נועל של ימין ואח"כ נועל של שמאל (שבת סא.).  יצא (האבֵל) לדרך נועל נכנס לעיר חולץ (מו"ק טו:). — ובהשאלה, נָעַל את הקרע, אִחֵה אותו: הורי ר' חייה בר בא לנעול בו ביום (ר' יוחנן, ירוש' מו"ק ג ז).  ישלול למחר ינעול למחר וכו' ינעול בו ביום ישלול בו ביום (ר' זעירה, שם). — °נעול: והולך נעול לבית הכנסת מפני הכבוד בשבת (מעשה הגאונ', מנהג ת"ב מט).

— הִפע', הִִנְעִיל, ינְעִלוּם, — הִנְעִיל את פלוני, הלבישו נעלים על רגליו: וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וַיַּנְעִלוּם ויאכלום וישקום (דהי"ב כח יה). — ובתו"מ: המגפף (ע"ז) והמנשק המכביד והמרביץ והמלביש והמנעיל והמעטף (תוספת' סנה' י ג).  סכו גרדו והלבישו והנעילו והגביהו (ב"ב נג:).  בשר ודם העבד מנעיל את רבו (מד"ר שמות כה).  איזהו מכבד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא (דא"ז ז).  דרך הארץ תלמיד מנעיל את הרב (פסיק' דר"כ, ויהי בשלח).

— נִפע', נִנְעַל, נִנְעֶלֶת — שנעלוהו: חס ושלום שעקביא במקור נדפס "שעקיבא". נתנדה שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל (ר' יהודה, עדי' ה ו).  התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות (שבת לה:).  ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים (ר' יוחנן, ערוב' קא.).  ננעל הפונדק או שאמר לו שמור (ע"ז מ.). ראה שננעלה דלת בפני תינוק שוברה ומוציאו (יומ' פד:).  מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה וכו' ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו (ר' אלעזר, ברכ' לב:).  כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה (ב"מ נט:).  ודלת הננעלת (על האדם לפני ההצלחה) לא במהרה תפתח (ר"ח בר פפא, ב"ק פ:).  ננעל הים: על אלו ואלו ננעל הים מארבע רוחותיו (ר"ש בן לקיש, מד"ר שמות כב).  ומצוי בסהמ"א, והמקור הִנָּעֵל: ואינו צריך לנעול הדלתות בלילה אבל צריך שיהיו ראויות להנעל היו משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן להנעל (רמב"ם, שבת יז י). — ואמר המשורר: וגֻלות ננעלות ומקוֹת ותעלות עליהן אילות, כאילות היערים (דונש, דעה לבי).

— פֻע', °מְנֻעָל: ויבקשו למצוא את הפתח והנה שעריה נעולים ומנועלים (מא"ג, דביר ב, חכמי חרשים).

— הָפע', °מֻנְעַל, — לבוש נעלים: כמו היות לובש בגד או צנוף במצנפת או מונעל (ראב"ד, אמו"ר א א).