נַעֲמִית

* 1, ש"נ, מ"ר נַעֲמִיּוֹת, —  כמו יַעֲנָה,  עוף גבה הקומה רב הכח, Strauss; autruche; ostrich:  מטלטלין שברי זכוכית מפני שהן מאכל לנעמיות רשב"ג, תוספת' שבת יד (טו) ח.  כלב כופרי מין חיה הירורין והנעמיות הרי הן כעופות שם כלא' ה ח.  ביצת הנעמית כשרה לקדש בה שם פרה ה (ד) ח. חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצופה כלים יז יד.  ולא הוזכרו כנף העוז וביצת הנעמית אלא בהווה ר"מ, תוספת' כלים ב"מ ז ו.  זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותן לנעמיות והן מסננות אותן ירוש' יומ' ד ד .  הכניס עמו (נח בתֵבה) זמורות לפילים חצובה לצבאים זכוכית לנעמיות ר"א בר כהנה, מד"ר בראש' לא.  היה מחתך מבשרו (של אגג) זתים זתים ומאכילו לנעמיות פסיק' דר"כ, זכור. — ובסהמ"א:  נעמיות שהן עופות גדולים כגובה הסוס  הולכין על שתי רגלים כתרנגולין ואין פורחין באויר ושיעור צוארן אורך קומה ר"ש פרחון, ערך יען.  והזהב לא יותך מהר באש והוא נתך בגוף הנעמיות שהוא מזונם שעה"ש לאבי הרלב"ג ב ב .



1 בערב' נעאמה نعامة

חיפוש במילון:
ערכים קשורים