נִתּוּחַ

*, ניתוח, ש"ז, שה"פ מן נִתַּח: וטעונה (העולה) הפשט ונתוח וכליל לאישים (זבח' ה ד). בקרבנות יחיד וכו' הפשטן וניתוחן של אלו ואלו שוין (יומ' ב ז). שלימין בגופן בלא הפשט ובלא ניתוח (ירוש' מגי' א יג). דרך ניתוחו היה (התמיד) קרב כיצד דרך ניתוחו הראש והרגל ושתי ידים החזה והגרה ושתי דפנות והעוקץ והרגל (ר"ע, יומ' כה:). נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט אף כאן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט (רבי, שם סח.). למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח (רמי בר אבא, ביצ' כה.). — ובסהמ"א: ועשה וירד העיט ויורד העיט הוא תר וגוזל ששחט עם האיל והעז והעגלה ואמר כי אחר שחיטתה וניתוחה הֶחיה (תשו' דונש על רסע"ג 7). ההפשט והניתוח והולכת עצים למזבח כשירה בזרים (רמב"ם, ביאת המקדש ט ו). — ובחכמת הרפואה, חכמת הנתוּח, חלוק גוף האדם לאבריו, Anatomie: שאין הפרש בין יצירת הזכר והנקבה אלא מה שיש בין הראות איבריהם והסתרם וכבר מבואר זה בניתוח שאיברי הנקבה כאיברי הזכר אלא שהם מהופכים אל פנים (ר"י א"ת, כוזרי ד כה). ומה שיש במשנה כתוב מהלכות טרפות ומומי בכורות וכו' וזכרון נתוח העצמות בקצרה מאד ובדברים מבוארים ביותר (שם ד לא). בנתוח מה שזולת הגלגלת וכו' בנתוח הלחיים והאף (קאנון א א ה א ג-ד). הקשורים המתוחים והמתרים יחשוב לו מי שאין לו ידיעה בנתוח שהוא עצב וגם אנחנו לא היינו יודעים אחד מהם לולי עסק הנתוחים שהתעסקנו בו (פרקי משה א). כשיהיה לו ידיעה בנתוח ישיג כל כלי גופו (ראב"ד, אמו"ר א ז). והנה מלאכת הרפואה היא צריכה יותר אל החוש ובפרט במה שיודע בה בנסיון ובמה שיודע בה מהנתוח ולזה היה השלמות בה יותר מאוחר (רלב"ג, מלחמת ה' ו א טו). אבל כפי הנתוח האמתי התאומים הם בשתי שליות (ר"י אברבנאל, תולדות א, שאלה ח). אמרו חכמי הנתוח כי במראה אשר חידשו הנקרא טילאיסקופייו נראים ורדים דקים מאד (פתח עינים על עין יעקב, ברכ' סא.). היה רופא אחד מחודד וכו' בחכמת הנתוח והוא מצא דרך אמיתי שכל רופאי זמננו הודו לו (ר' טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, בית חדש ב ג). בכמה חולאים רופא הזר בידיעת הנתוח תועה מדרך השכל לתלותם בכבד או בקיבה וכו' כי לא השיגו הרופאים הקדמונים עד אחר העיון הגדול לבעלי הנתוח יגעו ומצאו מה שהראשונים לא השיגו (שם ג ו). הדברים האלה נאמנו גם כן על ידי נתוח גוית הילד המת ועל ידי בדיקת כל איבריו הפנימים (ד"ר י' טובים, ספר הדיפתיריה 50). — ובדקדוק, נִתּוּחַ המלים (Analyse(is: ובסופו פרק אחד לחנך את התלמיד בנתוח המלות ומה שנלוה אליו (ב"ז, הקד' תל"ע)

ערכים קשורים