נתז

* 1, ממנו *נָתַז, *הַתָּזָה.



1 [מן תז, תזז, בהוספת נון כעין נפע'; או מן נזה, נז, בהוספת ת' התפעל, עי' מקדוש' כה בגוף הערך.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים