כמו נסק1, קל לא נמצא.
— הפע', הִשִּׂיק, הִשִּׂיקוּ, יַשִּׂיק, — הִשִּׂיק עצים וכדומ', הדליק שיבערו לחמם או לבשל ולאפות בהם: והיה (העץ) לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף יַשִּׂיק ואפה לחם (ישע' מד יה). ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו וְהִשִּׂיקוּ בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים (יחזק' לט ט). — ואמר בן סירא: הלא די אנוש נבון מזער ואל יצועיו לא ישיק2 (ב"ס, גני' לא יט). יבול הרים כחרב ישיק ונוה צמחים כלהבה (שם מג כא). — ואמר המליץ: אסרו רגלי בכבלי חרון והשיקו קרבי במוקדי עולם (מנחם בן סרוק, אגר' לר' חסדאי). השיק לבבי ושרף לחיה כשושן ותלתל שער לשמרו כשרף (רמב"ע, התרשיש ד נח-נט). יום אשר בו יד בכל ורהב בהיכל השיק להב (ראב"ע, אוי כי).
— נִפע', נִשְּׂקָה האש, שהשיקוה והתלקחה: לכן שמע יי' ויתעבר ואש נִשְּׂקָה ביעקב וגם אף עלה בישראל (תהל' עח כא). — ובסהמ"א בהשאלה במליצה: צבי פניו פנינים קודחים אש וגביע בידו זיק מאזר באור זה נשקו רשפי להבי ואור זה את לבבי גיל מאזר (רמב"ע, תרשיש ב ע-עא). ובנימין צעיר קנאות בי העיר וכאש שהבעיר קרבי נשקים (ראב"ע, נדוד הסיר אוני).
1 עי' ערכו, וגם סלק.
2 [קשה. כנראה הכונה שלא יסבול יסורים מחֹם.]