*, ש"נ, — שה"פ מן נָשָׂא, — א) במשמ' הרמה, נְשִׂיאַת כַּפַּים, מעשה הכהנים שנושאים כפיהם בתפלה לברך העם: שחרית ומוסף מנחה ונעילה כולם יש בהן נשיאת כפים (ר' מאיר, תענ' כו:). שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים (ר' יהודה, שם). נעילה יש בה נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאת כפים (ר' יוסי, שם). שכור אסור בנשיאת כפים. (שם). — ב) במשמ' טעינה ועמיסה: ואין נשיאה אלא לשון עמיסה (מד"ר שמות ד). — והדבר שנושאים: נשאו הרים נשיאתן1 שלום לעם (ר' אחא, שם בראש' פט). — ובסהמ"א: וכל הענינים הנכנסים בשרש זה כלם נכנסים בענין אחד הנשיאה והנטילה (שרשי רד"ק, נשא). ובמראה הנבואה היה הנשיאה והלקיחה (הוא, יחזק' ג יד). — ג) ונשיאת ראש, במשמ' מנין ומספר: והלא גרשון היה בכור למה הקדים הכתוב לקהת לנשיאת ראש ואחר מנה לגרשון (מד"ר במד ו). — ד) °במשמ' לקיחה: וכן נשתמשו בנטילה שהיא הנשיאה בענין הלקיחה טול חפץ זה (רד"ק, שרש נשא). — ונשיאת אשה: דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתיה וישיבת בית ונשיאת אשה (רמב"ם, דעות ג ב). אין להם מצוה גדולה אשר על ידה יפיק אדם רצון יוצרו וברכה למכביר כנשיאת אשה (שבילי עולם ג, הודו מה.). — °נשיאה ונתינה, כמו משא ומתן: בענין השמטת האדמה מלזרוע בידוע תתחזק האדמה להוסיף התבואה גם האדם העובד אותה ינוח וכו' גם להשמטת כספים כיון שאין נשיאה ונתינה (ר' אהרן הקראי, ספ' ג"ע, שמטה ויובל ד).
1 [כלו' הפירות שנושאים ההרים מביאין שלום לעם, עי' מתנות כהונה.]