ש"ז, -א) עבודת הכרה להמלכות וכדומ', Fronarbeit; corvee: וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סֵבֶל בית יוסף (מ"א יא כח). -ואמר המשורר: נחלים עבר (יעקב) וגבר ומיי' יצא הבר וצען ירד לשבר בר באכל להשיב נפש סבלם אויב הכביד בפרך אותם העביד ושריד צהם האביד ונגעה חרב עד הנפש (ראב"ע, אספרה בעד).
ב) המשא הטעון על שכמו של העׂבד עבודת סֵבֶל: הסירותי מִסֵּבֶל שכמו כפיו מדוד תעברנה (תהל' פא ז). הבונים בחומה והנשאים בַסֵּבֶל1 עמשים (נחמ' ד יא). -ובסהמ"א: הרואה שור כשהוא בסבל או בלי סבל הולך ברך עם עגלתו או בלי עגלה דבר ישמע וישמח עליו (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות ג א, מ:). - ואמר הפיטן: זכר הסרת שכם מסבל עבד כהוחפש מענוי כבל (ר"א קליר, אף ארם, מוסף ר"ה א). - ואמר המשורר: ושת בהם תבל תלויה בחבל ושת תלה בסבל במאזני מישרים (רשב"ג, תמלת המכונה). בית האסור הן אחריו רוחב חלדי והעולם כמו כבל סובל כבוד כל היקר איכה עפר לגבו יהיה סבל (רמב"ע, דיואן כג, כ"י בודל'). -וה=בהשאלה, °בר שקשה לאדם לסבלו, צרות, יסורים וכדומ': איך תנחמוני הבל וכנורי נהפך לאבל בנחלת חבל כבד עלי עול סבל ואיך אנחם (ר"א קליר, איך תנחמוני, קינ' לת"ב).
ג) °המדה של מי שמתאפק וסובל צרות ויסורים גופניים או נפשיים, סבלנות, ארך רוח, Geduld, Duldung; patience, long-animite; longsuffering. שהאל יתב' ויתעלה כאשר רצה להראות לברואים סבל אברהם ע"ה ולגמלו על סבלו דבר אליו בדבור משתתף לשני ענינים אחד מהם מה שיבינוהו ההמון והשני מה שיבינוהו היחידים הוא מה שאמר לו והעלהו שם לעולה (ר"י א"ת, הרקמה ו). הסבל שני מינים סבל הצרות והסבל במה שאסר הבורא עליך (הוא, מבחי' הפנינ' לרשב"ג, שער הסבל). מי שמגביר בסבל בעת צרתו יגיע אל חפצו מרום לבבו (שם). ויחיה חיים ערבים תמיד ותקל עליו הצרות וכו' וישמח במה שהוא מלמד לבני אדם מהסבל והצדקת דין הבורא (ר"י א"ת, הכוזרי ג יא) ומסימני אנשי המעלה הגדולה הזאת שיורו עבדי הבורא אל עבודת הבורא והסבל בעת הנסיון והצרה (הוא, חו"ה, הבטחון ד). כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו אם יגביר הסבל על החרדה וירצה בגזרת הבורא את דינו יודה על כניעתו הטובה ושפלותו לאלוהים (שם הכניעה ז). אתן עׂז סוף דבר לרופא שבורי לב השם ליעפי כח רב סבל פן תרפה רוח איש וכרגע יספה (ראב"ע, אל אחד). התפארו בסבל כי היא הגבורה הישרה והנצחון האמיתי (רמב"ם לבנו, דרך טובים). ואחר זה למד מדת הסבל בעת הכעס והוא אמרו והחריש יעקב עד בואם (ר"י ב"ר אנטולי, מלמד התלמידים, בראש' לא.). ומי שקשה עליו דרכי העבוה והתמיד אותם בהתחלה לא יפחידוהו זה כי כל מעשה היותר קשה שיהיה בו הוא בהתחלה הסבל עד שיהיה לו מעשהו קנין (ראב"ד, אמו"ר ג). הסבל  חיזוק הזריזות ופרי ההצלחה (ר"י חריזי, מוסרי הפלוסופ' א י). החרדה והדאגה בעת מפקד האחרים טוב מן הסבל והניחומים (שם). אשה אחצ מבנות ערב מת בנה וכאשר קברתהו אמרה בני בני וכו' האל יתן לי תמורתך סבל טוב ויגמלני על אשר לקח ממני שכר טוב (הוא, תחכמונ' מה). הגבורה יכנס תחת טוב מדתה הנדיבות והזריזות וגובה הנפש והסבל והצניעות וכו' והוא הכרח הנפש לסבול הדברים הקשים (ראב"ח הלוי, מאזני צדק לאגזלי 104).. אמרו לאחד למה לא תכה את עבדך והוא מתרשל במלאכתך ועבדתך ויפסידה בארך אפך וגודל סבלך ענה ואמר יותר טוב הוא בעיני שיפסד עבדי בתקון נפשי משתפסד נפשי בתקון עבדי קרא הסבל תקון הנפש והנקמה תקון עבד (שם 141). ובשפלות תעמוד הטובה ובסבל  תהיה ההצלחה ובענוב ירבה העזר אליו (ר"י זאבארה, ספ' שעשוע' ז, הוצ' דודזון פד). ודע כי הסבל מעלה גדולה והיא תחבות מי שאין לו תחבולה וממעלת הסבל  כי בו תקציף השונא והסבל על הדאגה דאגת המקנא (עמנו' מחב' יט). הסבל טוב שביועצים והענוה טוב שבחברים החרוצים (רש"ט פלקירא, צרי היגון ה.)2. ולכן היה מהכרח אח =ד משני דברים אם שישימו יד לפה ויסבלו קלונם או שיהרגו כל זכר כ"א יהרגו את חמור ואת שכם בלבד יעמדו עליהם כל אנשי העיר ולכן הוצרך להיות הדבר כולל אם הסבל ואם הנקמה כדי שלא תשאר דינה כזונה מופקרת (ר"י אברבנאל, בראש' ד"ה ויצא המור אבי שכם). צריך שידע (האדם) להתחזק מאד ולסבול סבל גדול להמנע מן הרע אשר הרגיל בו (ספ' אורחת צדיקים, התשובה פ:). בני אם תתגבר עליכם תאותכם הכניעוה בסבל כי הסבל ממדות החסידים וכו' וממדת  הסבל אם יהדפוהו בני אדם ויגדפו אותו שלא יענה אותם דבר (ספ' בית מדות, מעלת האמונה לד.). - ומ"ר והסבל הטוב מדה טובה והסבל שבעליו מוכרח בו אין לבעליו שכר עליו ולא מחילה בו הסתכל אחי מה בין שני הסבלים והתבונן ההפרש שיש בין הענינים (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). 
-ד) °בלשון חכמי הקראים סֵבֶל3 היורשים, הירושה, מה שנמסר להם מחכמים הראשונים במנהגים וכיוצא בזה, קבלה מסׂרת: ודע והבן כי חשבון העבור לא היה נעתק מן הנביאים ולא בסבל היורשים (סהל בן מצליח, אגר' תוכחה, לקו"ק נספח' 42). מקויימת ומוחזקת עלינו סבל הירושה וכו' מורשה היא נצבת לעולם (ר"י הדסי, אשה"כ הקדמ'). וכשאין פסח נפל חיוב אכילתו (של המרור) מן התורה אבל מסבל היורשים חייבו אכילתו (ר"י הקראי, ג"ע, ענין חג המצות ג, מז::). אכן מה שנשאר ידיעת קצת שמות מן הכתוב ומה שנודע מסבל הירושה כגון היונים והתורים והשלו וכו' שכך קבלנו איש מאיש שהם מתגדלים בבתיהם והם בהיתר (שם, ענין שחיטה ב, פב::). ונסמל במה שהאנה מסכמת כמו שנמשכו בדברים רבים על המשך ההעתקה מסבל היורשים כי לא נשמעה בו מחלוקת (שם, טמאה וטהרה ד, ק::). ומסבל יורשים הוא לברך על היין (שם, סדר נשים יו, קנא). סבל הירושה הם המנהגים אשר נתנהגו בהם מזמן אבות הקדושים כגון המלה באיזה אבר וכו' (ר' שלמה טרוקי, אפריון עשה לו א, הוצ' ניבואר). -°חׂלי בעין, דלקת הלחמית של גלגל העין, [chemosis [4: הסבל הוא מכסה יקרה לעין מנפיחת העורקים הנראים בשת המחלחמה והקרניות (קאנון ג ג ב י).