°, ש"ז, — כמו סְגֻלָּה, — א) אוצר, ואמר הפיטן: סידר חלונות אטומות תפרש סיגלנו פן אורש (Kahle, Masor. d. West, יג). — ב) המובחר והטוב, ואמר הפיטן: הנוי והנצח לחי עולמים הסגל והסיגוב לחי עולמים (האדרת והאמונה, פיוט מובא בספ' הקנה, ענין מילה). שוש שגב סגן סגל סאי סררה סבובי סער סלולי ספיר שפת שרפים (מי יערוך אליך, יוצ' לשח' צום כפור, מחז' איטלי' ב, פז:). — ג) תאר לישראל: שלחתי במלאכות סגל חבורה (שמעון בר יצחק, יוצ' ב ר"ה). בחרתני סגל להעמית שפר נחלתך עולמית (אודך, יוצ' ב פסח). יוקשים כהתעו זו במעשה העגל רבים עלצו ופצו אין ישועתה לסגל (אז, שם). צר ואויב הלטיש עיניו פיהו פער לשאוף עניו עשת בשלו להשמיד קהל המוניו סגל לאבד חרת בנשתוניו (במתי מספר, סליח' לתענ' אסת'). סלסול להתקדש נצר עמרם סולת וכמעשר ממעשר הורם סגל לברך בשמך צורם שים באפך קטורת תמורם (Elbogen, Stud. 128). הל  תהלו כנרקעו המון סגל תודעו הצפון וזרוע תשועשעו (אור ישראל, יוצ' א שבוע', מחז' איטל' א, קמז:). — עם סֶגֶל, כמו עם סגלה: וברביעית החדש להתחבר עם סגל בזרוז קדשה וטהרה לרגל (יוצ' שבת הפסק' א). לנחלת צבי לא הגרלו עם סגל למו אדון לחלק והם לו לדגל (Elbogen, Stud. 174). — ד) משמעה מיוחדת, מובן מיוחד: וכשהיה ידוע בין אנשי הלשון הסגל הזה השם אם יהיה הדבור בו משולח לא מוסמך וכו' (ישועה בן יהודה הקראי, ספ' העריות XXVI).