* 1, ש"ת, מ"ר סְגַלְגַּלִים, סְגַלְגַּלוֹת, עגֹל, rund; rond; round: ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנת לי עד שתראי מום יפה שביך לר' ישמעאל בר יוסי אמר להם שמא ראשה נאה אמרו לו סגלגל שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן (נדר' סו:). מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות2 א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להן חיות פקחות (שבת לא.). אבל כאן שיש חיות פקחות כשנולד הולד מגדלות אותו בעריסה ומשפשפות את ראשו לפיכך ראשיהם סגלגלין (אדר"נ טו). — ובסהמ"א: והן (העשבים הנקראים קובלי) סגלגלין ודומין לסיסין (רה"ג, תשו' הגאו' הרכב' שצד). ומוכני זה לשון יון והוא כגון סולם ששליבותיו עולות בנין סגלגל3 סביבותיו כמין כבש ומשתפע ועולה בעיגולא (ערוך, ערך מכנה). בית עיגול דיגון פי' סגלגל ככבשין שאין לו פינות (שם, ערך עגל). מחתתיה כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלין ואין לה מחיצה לפניה אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות (רש"י, במד' ד ט). ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל הוא, שה"ש ד ג. המסס הוא הסמוך לבית הכוסות עשוי סגלגל כמין כדור ובתוכו קליפות קליפות הרבה כגלגל של ריחים (הוא, שבת לו.). וכן פי' רבי' שרירא פתוי הראש פרש"י ששערו דבוק זה בזה כנמטי וי"מ רחב הראש והוא משונה משאר בני אדם שהוא סגלגל וזהו רחב מלמעלה (אבודרהם, ברכות קיט.). — ואמר הפיטן: צר צורת מראה מעגל אבל מכל צדדיו סגלגל עלי כל חי יעלה ויגל ויראה כל עמוק וכל גל (יה אור, קרובץ שבת החדש). — וש"ז: תודה לך מלאך וגם גלגל בם קשר אופן אשר נדגל מנהירות באש ובסגלגל (שבזי, פזמונ' לחתן, תימנ'). יפת חן מקשרת למלאך וגולגלים ותצץ באשמורת ותאיר סגלגלים (שם). לבושה בבגדי שש ורקמה ומכללי ותנחיל שבטים יש לעיל מסגלגלי (שם, בֻריק אלימן).