°, סגולותי, ש"ז, —  החכם בעל סגֻלות מובחרות, בנגוד להמון:  ואמר בפרק ל"ה מן החלק הראשון כי הרחקת ההגשמה ראוי שישותף בה ההמון והסגולותי (נרבוני, מו"נ, פתיחה).