1, ש"נ, סמ' סְגֻלַּת, כנ' סְגֻלָּתוֹ, —  א) דבר משֻׁבח ויקר מאד, שאדם מבקש לשמרו לו, אוצר, wertvolles Eigentum, Schatz; possession précieuse, trésor; valued possession, treasure, וביחוד תאר לישראל ולצדיקים שהם קנינו החביב של אלהים: ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סְגֻלָּה מכל העמים שמות יט ה. בך בחר יי' אלהיך להיות לו לעם סְגֻלָּה מכל העמים אשר על פני האדמה דבר' ז ו. ויי' האמריך היום להיות לו לעם סְגֻלָּה כאשר דבר לך שם כו יח. והיו (יראי יי') לי אמר יי' צבאות ליום אשר אני עשה (אותם) סְגֻלָּה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש את בנו העבד אתו מלאכ' ג יז. כי יעקב בחר לו יה ישראל לִסְגֻלָּתוֹ תהל' קלה ד. —  ומצוי בסהמ"א, ואמר הפיטן: כבשים כובשים עונות מכבסים כתנוק בן שנתו סגולה עושים תפלה תקח, סליח' ער"ה. חמוקי ירכי בם לפסלה זרע להרביע ולהתעיב סגלה עב, יוצ' שבת זכור. סגלתך ונחלתך לך תמיד ישוררו יוצ' שבת א אחה"פ. אום קדוש מכל אום נעלה זה היום היה לסגולות כי החרשים שמעו מלה העורים רואים הקולות וכו' רשות לנשמת של שבוע', מחז' איטל' א, קמז:. רנני קולך תני בת סגולה שב גביר אל הדביר בית תפלה ראב"ע, אשמחה. למי יי' מבני איש ומיקומם אשר לקח צור סגולה ונחלת חבל שמם הוא, למי יי'. ואם חג המצות היה יום גאולה בחפזון בדרך הלכו סגולה הוא, בין שבת ומועד. גם אלה מהם סגילה בחרת ושמך עלינו נקרא הוא, כי שם ה' אקרא. סגלתו תהי נא בידו עטרת וצניף מלוכה צבי תפארת אנעים זמירות, פיוט לשבת. הכין ופעל זהרי חכמה שפע נבואת עם סגלתו עמנוא' מרומא, חרוז על יג עקר' 535, JQR. NS, V. —  ובמשמ' היקר והמובחר: הסגולה מאנשי היחוד שהעמיקו בחכמה והבינו ענין הבורא והנברא ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ב. והשני טרף מזון זולתו מאשה ובנים ועבדים ומשרתים והדומה להם ואיננו מובטח מן האלהים לכל הברואים אלא לסגולה מהם בתנאים מיוחדים שם, הבטחון ד. והתחברות כבודו אלינו מפני שאנחנו נקראים הסגולה מבני אדם הוא, הכוזרי א כז. ואחר כך יתפלל לבער הסיגים בברכת המינים וסומך לה שמירת הסגולה הזכה שם ג יט ה. והחכמה שהיא ירושה מאדם והיא חכמה המוחזקת בכח אלהי איננה כי אם בזרע שם שהיא סגולת נח לא פסקה החכמה ולא תפסוק מן הסגולה ההיא מאדם שם א סג. ושולח אליו סגולת שריו ועושה עמו מה שלא היה עושה עם זולתו שם ג כא. וראה איך שב הענין האלהי הדבק באברהם ואחר כן בהמון סגולתו ובארץ הקדושה וכו' עד שהעתיק אותם ונטעם באדמה הראויה לסגולה ונקרא אלהי אברהם ואלהי יצחק שם ב נ. אכתוב עלי ספר דבר שפר אשר לי שעשועים הוא עדי אין תכלה פן יהיה מני כרגע נעלם פן יאבדו כל דרשים הסגלה ראב"ע, אשיר בקולי שיר. כי הרחקת הגשמות ממנו ית' וכו' ראוי שישתתפו בה ההמון והסגולות וראוי לדרוש לקטנים ולנשים ולעמי הארץ וכו' שם טוב, פתיח' מו"נ, ג:. ואנשי המדינות יש מהם שהם המון העם ויש מהם שהם סגולה רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 69. והסגולה הם האנשים המאמינים מה שיאמינוהו ויעשו מה שיעשוהו שם. ומה שאומרים בברייתא ופניהם דומים כשולי קדירה כוונו שההמון יבינהו כפשוטו ותגדל פחדתם מחטוא והסגלות יבינוהו על דרך חכמה כלומר שהם מתביישים ונכלמים על מה שחטאו ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש, לא.. —  ועם יחיד, יחידים, החכמים המובחרים שהם המעטים בבני אדם: נאמר שבספרי הנבואה לא יתבאר בפירוש מה שיושג בפלוסופיא האמת בעבור שלא יקשה הבנתם על העם והם המון האנשים אך יורמז אליו ויתעורר להבין היחיד סגולה פנימיות אותן הרמיזות וידע שהחכמה נכללית בספרי הנבואה ויסתפק ההמוני בנגליהם ראב"ד, אמו"ר 12. ואם ידובר עמהם בדבורים הנאותים ליחידים סגולות נחשלו שכליהם ונכבו רעיוניהם שם 39. אמנם המובן שהראתה לסגולת היחידים וכו' ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפ' ל:. וימצא כתוב יחידי סגולה הנקובים בשמות היושבים ראשונה במלכות רש"פ, ד' כוסות, כוס ביד ה', ז. —  ובאותה המשמ', סְגוּלַת הַסְּגוּלָה: ואל תפקוד סודך אלא אצל סגולת הסגולה בלבד ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג. נמצא כי האומה הישראלית היא הסגולה והצדיקים מהם הם סגולת הסגולה ר"י מפיסא, מנח' קנא' 86. כבר קם מבני אל שר ונגיד צבי עדה וגחלתה ונרה גאון הדור סגלת כל סגלה משוש ארץ המונה והדרה עמנוא', מחב' ח. —  ואוצר של כסף וזהב וכדומ' בזה: יש לי סְגֻלָּה זהב וכסף נתתי לבית במקור נדפס 'לבות' אלהי דהי"א כט ג. כנסתי לי גם כסף וזהב וּסְגֻלַּת מלכים והמדינות קהל' ב ח. —  ובתו"מ: מה סגולתו של אדם חביבה עליו כך תהיו חביבין עלי מכילת' יתרו, בחדש ב. כאדם שיש לו סגולה חביבה עליו ביותר והוא מונה וחוזר ומונה עד כמה פעמים כדי שידע חשבונה מד"ר במד' ב. —  ועשה סְגֻלָּה: קטן שאמר לאחד בשוק האכילני מעשר מחלקי  מאכילו מפני תקון העולם אם חייב לו מזונות או שהיה עושה עמו כדי מזונותיו מאכילו משלו ועושה לו בחלקו סגולה תוספת', תרומ' א יג. החובל וכו' בעבדו ושפחתו העברים של אחרים מוציאין מידו ושל בתו נותנין לה מיד ושל בנו עושה לו בהן סגולה בבניו ובבנותיו קטנים של עצמו פטור מן הכל שם ב"ק ט ח. אין מקבלין פיקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים קיבל מן האשה יחזיר לאשה וכו' קיבל מן הקטן עושה לו בהם סגולה מת יחזיר לאביו שם יא א. —  ובסהמ"א: לא ידעת כי בלשונות אשר בני האדם מחבבין בם בלשונות ירומם אלוה כל אהובים כמו חבל האיש ונחלתו וחלקו עליו נאהבים מסגולה ההיא ויותר ממנה יראי אלהים חשובים סעד' על חוי הבלכי ב, הוצ' דודזון 38. אח"ז בא הקטן וערער עליו הגדול לאמר כי הממון שהיה בידך בחיי אבינו ולאחר מיתתו הי' סגולתי ולא היה לאבינו אלא פחות מאלף כספים וכו' ואתה מאין סגלת לא היית מרויח הוצאותיך וכו' שאלה מרה"ג, תורתם של ראשונים, מחב' ב ט, הורביץ. ויאסף המלך המולך עליה סגולות כסף וזהב ונכבדות וקהלת חיילים אשר לא אסף כמוהו מלך אשר היה לפניו מנחם, מכתב ר' חסדאי אבן שפרוט למלך הכוזרים, הכוזרי כט. ושל אוצרות לסגולת המלך בונין בנין חזק רש"י, ע"ז טז:. שעשאתו סגולה מן מעשה ידיה ספ' התרומו' ו ג. מי מלל לאב בחכמה כמוך מאד נעלה על כל מגיני ארץ ואוצרות סגולה מקבלים האסיפה נפרדי החבילה ר"י מפיסא, מנח' קנא' 4. —  ואמר המליץ: צרוח שיר מסוגר השערים ונלאו מעבור בו רוב יצורים אשר בו אוצרות שיר לא ערכו זהב אופיר ולא גזרי שמירים ומחמד כל מליצות גם נכות החרוזים החשוקים הבחורים ובחדריו סגולות עניני כל נאום חזק ככוכבים מאירים ר"מ דרעי, לקו"ק פט. —  תאר לאלהים: אתה סגולת כל סגולה ובלעדיך אין סגולה מוצאת רש"פ, ד' כוסות, כוס ישוע' ה. —  ובמשמ' קנין איכותי מיוחד, תכונה מיוחדת לדבר: והוא בודאי לפי שהוא סגולה ללשון העברי בלבד ולא אלא לשון הערבי עליו צרופה תשו' דונש 104. וכאשר תאמר לימין שמעון לשמאל לוי הוא צירוף במצב וכן בשאר ומסגולת המצטרפים שכל אחד מהם ישוב אל האחר ראב"ד, אמו"ר 7. וכאשר רצה אבן גבירול לרשום אותו אמר במאמר הראשון ממקור החיים אם יהיה לדברים כולם יסוד כולל חוייב לו מהסגולות שיהיה נמצא עומד בעצמו אחד בעצמות נושא החילופים נותן על הכל עצמיתו ושמו שם 11. והחכמים גבלו הפילוסופיא בג' גבולים ידועים הא' נגזר משמה והב' נלקח מסגולת כחותיה והג' מאותות פעולותיה וחכמותיה רמב"ע, ערוג' הבושם, ציון ב 120. והקו ע"ד כלל הוא ג' מינים יש קו ישר וסגולתו הוא שכל הנקודות הרצופות עליו המחשבה כולן הן במראית עין מקבילות זו לזו וכו' ר"י הישראלי, יסו"ע ו.. וכבר יצליח הכח הדברי בקצת האנשים מהתדבקו בשכל הכללי במה שירוממהו מהשתמש בהקשה והעיון ויסור מעליו הטורח בלמוד ובנבואה ותקרא סגולתו זאת קדושה ותקרא רוח הקדש ר"י א"ת, הכוזרי, ה יב א. סוף דבר כי לפי ההקדמה הראשונה יבטלו כל מופתי ההנדסה ויחלק הענין בהם אל שני חלקים אם קצתם יהיה בטל לגמרי כסגולות ההבדל וההשתתפות בקוים ובשטחים וכו' וקצתם יהיו מופתיהם בלתי מוחלטים ר"ש א"ת, מו"נ א עג. ולהרחיק מכל מעשה הכשוף הזהיר מעשות דבר מחקותיהם ואפי' במה שנתלה במעשה העבודה וכיוצא בהן ר"ל כל מה שיאמר שהוא מועיל ממה שלא יגזור אותו העיון הטבעי אבל נוהג לפי דעתם כמנהג הסגולות וכחות המיוחדות שם, ג לז. וכל מה שימצא לכל אישי המין תמיד ולא יהיה מעמיד למין ההוא נקראהו סגלה מלות הגיון י. ונקרא השחוק סגלה לאדם בעבור שהוא ימצא לכל אישיו תמיד ולא ימצא למין אחר זולת מין האדם שם. והסגולה הוא הכללי הנפרד יבדל בו כל אחד מהמינים הנחלקים מהמין המשותף לו כל מלאכת ההגיון, מבוא. וכאשר היה זה כן הנה העצם בכלל כללי היה או פרטי בסגולתו שלא יודיע מנושא כלל דבר יוצא ממהותו והמקר' גם כן בכלל כללי היה או פרטי בסגולתו שהוא יודיע תמיד דבר יוצא ממהות נושאו ומינו שם ו.. ואולם לקיחת סגולתו כמו אמרנו בסוס שהו' חי צוהל שם מב:. וידוע שסגולות האדם מתפשטות אחת אחת בשאר מיני בעלי חיים ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים קסו:. וכן הענין בכל הסגולות הבלתי נפרדות אבל בנפש אי אפשר המצא זה בעבור כי הוא מן הנמנע המצא אדם בלתי מתנפש וכו' ר' הלל מווירונא, תגמ' הנפ' ב:. פי' ידוע כי העצם אין לו גדר אמתי בעבור שהגדר מורכב מסוג ומהבדל והעצם הוא סוג הסוגים אם כן הוא חלק מהגדר וחלקי הגדר הן קודמין לגדר אמנם יש לו שש סגלות הם אליו כמו חוק למען הבדילו מן המקרה שם לט:. לפי שאין הסגולות נודעות לנו ואין לנו לדון עליהם מדרכי הטבע המפורסם שהרי יש סגולות שלא נודע עיקרן לכל בעלי הטבע רשב"א, שו"ת א, קסז. כי מצד חקירותינו לא נוכל להשיג לעולם בדבר אלהים כלום כי גם בענייני העולם השפל לא יכלו כל חכמי הטבע לבוא עד תכליתם כי מי יגלה בחכמת המחקר סגולת העשבים והפירות הקד' ספ' חינוך, ד"ה ועתה. כאשר ישאב האבן השואבת הברזל בסגולתה הרקנטי, בראש' ג:. סגולת זאת הנפש על רוב החכמות העיוניות אשר אין הרצון בהם אלא העמידה על אמתתם לבד והזריזות על ידיעת סבות הדברים ועלותיהם ולקיחת הראיה בנראה מהענינים על הנסתר מהם ולדעת מדריגת הנמצאות במציאות ואיך נשתלשלו מאת הבורא יתבר' וכו' העתקו' ממאזני העיונים לאבו חמד אלגזלי [כ"י פריז] פרק י בסגולת הנפש החכמה, או"נ ב 169. ואחר כך הדברים אשר הם סגולה לכל מלאכה ומלאכה מהמלאכות מהכלים וזולתם עד אשר ישלם לכל מה שתצטרך אליו האומה מהלשון רש"ט פלקירא, ראשי' חכמ' 23. ודוגמת זה ממה שאנו עתיד לזוכרו בזה הספר כי אנו נמצא בלשונינו סגולה ולא נמצא ממנו פעל (שם 26). וענין סגולה דבר מיוחד שלא נמצא אלא לאותו הדבר שאמרו שהוא סגולתו כמו השחוק שהוא סגולה לאדם שם. ולמקומות סגולות מהטבע הוא, אגר' החלום א, JQR. NS. I, 475. ואמנם ענין זה המדינות אשר הוא סגולה באדם ימצא בו מצד היותו מתדבק ומתחבר עם זולתו ר"י מפיסא, מנח' קנא' 1. ואם לא היה זה המדינות והיה יחידי לא תמצא בו זאת הסגולה הנפלאה אשר עליה יעלה האדם על שאר מיני הב"ח שם. ואמנם ענין הנבואה הוא מכלל הנפלאות והסגולות אשר ייחד ה' ית' באומה הישראלית אשר תורה על עוצם השגחתו עליהם שם 40. לפי שהתורה בסגולתה תשיב הנפש אל שרשה העליון שם 74. שיהיה תועלת עשייתו מפורסמת בפועל עשב הפיאוניא"ה לנכפה וזולתו מהסגולות אשר בחנם הנסיון פעמים שם 110. הסגולה היא הכרת מין ממין מהמינים הנחלקים לא בעצמו ויחזור במשא ויאמר בחשיבות המקרה איזה דור הוא כגון הצחוק לאנוש והצהילות לסוס מדה"ח לר"י הכהן א ג, 1247, כ"י ברלין. אבל האיש המומחה יגזור שכלו שיבקש הסגולות ר' יוסף שם טוב, כבוד אלהים, כ:. ואומרים שהוא ע"ז של נילוס שהיה מתרבה ומתגדל בסגולתה ויהרסו את הבמה ושרפו את הארגז יוסף סמברי, לקוטים הוצ' ברלינר, 39. ויש שפרשו שם שם לו חק ומשפט שלמדו הקב"ה חכמת הצמחים וכחות שבהם בסגולתם ובטבעם לפי שיש מהם עשבים מחיים וממתים ויש מהם מרפאים ויש מהם מחליאים ויש ממתיקים את המר ויש שמררים את המתוק וכל זה בין בטבע בין בסגולה וזהו לשון חק ומשפט רבינו בחיי, בשלח מח:.. ואחר אלו האיכיות השניות הם קונים איכיות אחרות נקראים סגולות לפי שלא קנו אלו האיכיות מכח הקור והחום והלחות והיובש וכו' ואלו הסגולות הם כמו הסמים המשלשלים והמגירים והמשמחים והמושכים הברזל רשב"ץ דוראן, מגן אבות, ב א. הנה עוד בסגולת טבעו התועבה הזאת (של החולד) שהנקבה תהר מאזנה ותלד מפיה ר' עזריה מן האדומים, מאור עינים כב.. וכן המזג המתהוה מהרכבתם במיני הנמצאים השפלים כבר גדרו היותו התיחסות נגוניי בין ארבעת האיכיות הראשונים מתוך ערוב היסודות הארבעה ונעמוד על אמתת זה מפרסום יושר הפעולות הנמשכות מסגולותיהם ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה דרוש א, א.. —  ואמר המליץ: הטוב כי תערופנה על שנינו בטוב המעשים פועה ושפרה הבסגלות וכחות בהמיות לנפש איש תהי מעלה ויתרה עמנו' מחבר' ח. —  ובפרט תכונה וכח מיוחד לרפא מחלה: (ביצת חרגול) וזה יועיל לחולשת עצבי הירכים בסגולה וכו' וכמו כן יזמו בעלי סגולות כי כשיוקח מסמר מעץ הצלוב ויתלה אותו על גרגרת מי שיש לו קדחת שלישית יועיל לו רמב"ם, פרוש המשנה, שבת סז.. ומה שהתירו קמיע מומחה אולי הוא דבר שיש לו מן הענין ההוא בסגולה כמסמר הצלוב אבא מארי לרשב"א, מנח' קנא', מכת' א. השקדים הם המשובחים שבפירות מחזקים האצטו' והכבד בסגולה נרבוני, או"ח ג בחליי האצטו'. אף על פי שמרפא מצד סגולתו אין מתירין לו המאירי, יומ' ח, פד.. אל תשען בריפוייך בסמים הפועלים על דרך הסגולה כי רובם שטות ושטי כזב ר"י הישראלי, מוסר הרופאים עד. ובסגלה לבעל קרי אמר והיה לפנות ערב ירחץ במים ר"א הקראי, ספ' ג"ע קי:. וכן שמענו כמה מיני חולאי' שנמצא להם רפואות מעולים בדמים קלים בדרך סגולה והנה מצאנו לרז"ל שאמרו כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו והחמירו בזה בזוהר ואמרו וכו' הרי סגולה אחת ר' אליהו, שבט מוסר יט. והוא סגולה גם כן לבטל הרהורים רעים שיחשוב בלבו (האדם) שם כ. ויש רפואות כתובים בתלמוד בדברים טבעיים ויש אחרות בדברים שהיו יודעים ומכירים בהם שהם סגולות לרפאות חולים ידועים ר"י אבוהב, מנוה"מ ו ז א א. ובצד קצתם כתוב בדוק ומנוסה והקורא המאמין שהסגולה אמיתית בעבור הכותב הדבר כי אמר שנבחן ונתנסה אבל לא כתב אם נמצא אמיתית או לא ר"י אריה די מודינא, ארי נוהם ג כד. וינסה סגולות כל הסמים הפשוטים וכחותיהם אחד לאחד ר"י אלבו, עקרים א יח, מז:. דע כי בשני דברים אלו יש סגולה גדולה לעשות מהם רפואות תעלה ר"י בן זבאר', ספ' שעשוע' ו, הוצ' דודסון 58.