* 1 ש"ז, מ"ר סַדָּנִים, סדנין, — עץ עב וכבד, — א) הגזע העב של העץ, ביחוד אחרי שנחתכו ענפיו והורכב מחדש, Baumstamm; tronc; trunk: עמק השדים וכו' שהיה מגדל סדנין2 (מד"ר בראש' מא [מב,] תיאוד'). איזה עץ הסדן3 העושה שש מאות שנה (פסיקת' רבתי א, והיה מדי חדש). — סַדָּן של שקמה, בהבדל מן בתולת שקמה, שעדיין לא נחתכו ענפיה: אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (כלא' א ח; גם שם ו ד). המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצרכה וכו' ואת בתולת השקמה בין כך ובין כך לא מכר את מחיצת הקנים וכו' ולא את סדן השקמה וכו' ר"ש אומר המקדיש שדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה (ב"ב ד ח-ט). המשרש עיקר חרוב וסדן שקמה לעצים מותר לשדה אסור (תוספת' שביע' ג יז). מכר לו כל האילנות חוץ מחצי חרוב מורכב שבמקום פלוני ומחצי סדן שיקמה שבמקום פלוני שאר כל החרובים אינן מכורים ושאר הסדנין אינן מכורין (תוספת' ב"ב ג ו; גם שם ד; שם ז). הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ בתולת השיקמה ג' טפחים סדן השיקמה ב' טפחים (ת"ר, ב"ב פ:). — ב) גוש של עץ, או של מתכת, עבה וקשה שקוצצין עליו דבר בגרזן, או שמכין עליו דבר בפטיש, כמו הנפח את הברזל וכדומ', Block, Amboss; enclume; anvil.: מצות הנהרגין וכו' ר' יהודה אומר מניח את ראשו על הסדן וקוצץ בקפיץ (סנה' ז ג). אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חיב (שבת יב א). הסדור והסדן של מתכת טמאים (תוספת' כלים ב"מ ב יה). כזה שהוא מכה בקורנס על הסדן אגבהה מבעוד יום והורידה משתחשך (ר' ישמעאל בר' יוסי, מד"ר בראש' י, תיהוד'). נתנו (לנץ שזרה) על הסדן נחלק הסדן ונבקע הפטיש והוא לא חסר (שם כח). — ג) עץ עבה ועגֹל שעליו רוכב יוצר כלי חרס בשעת עבודתו, גליל, Achse; axe; axis: וראיתם על האבנים וכו' אין אבנים אלא סדן שהוא דבר קשה דכתיב וארד בית היוצר והנהו עושה מלאכה על האבנים (רבי פנחס החבר בשם ר' יונה, שם שמות א). סימן גדול מסר להם מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן ולד באמצע (ר' חנין, שם)4. ובסהמ"א: כמו הסדן הזה אע"פ שסובב הגלגל הקבוע בו עולה ויורד שני קצות הסדן במקומן נראין לעולם (ר"ח, פסח' צד:). — ד) °בחכמת התכונה, הקצוות של הגליל, הנקודות הקבועות שהגלגל מסתובב עליהן, ציר, קֹטב, Poll; pole: וככה שמים כי הם שני סדנים הגלגל שהם כמו מסמרות נטועים שעליהם משענות הגלגל (ראב"ע, שמות יב ו). דע כי שני' מקומות יש בגלגל והם הסדנים ועש שהוא העגלה הוא הנקרא הדוב הוא קרוב מהסדן הצפוני וכו' ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול אדום וכו' (הוא, עמוס ה ח). שהשנים עשר המשרתים נמשלים אל סדני גלגל המזלות והשמש לבדה שומרת קו המזלות לא תטה ימין ושמאל (הוא, אגרת השבת, קבוצ' קונטרס'). כי יש לכל גוף מן הנבראים סגולות לא נודעו להם סבותם כמשיכת אבן השואבת את הברזל בלי שידבק גוף לגוף ואחר כך ישוטט הברזל אחר מקום הסדן הקבוע בשמים ויפנה אליו (רשב"א, שו"ת א ט). ועתה הבט בעין שכלך וראה איך הוא הגלגל נסמך בתנועתו זו על שתי נקודות משטח תכליתו נחות ושוקטות קבועים קבועים בשתי קצותיו שהם מקבילות זו לזו ומכוונות זו כנגד זו וכל אחת מהן תקרא בלשון התלמוד סדן ובלשון ישמעאל קוטב ובלשון ערבי קוטר (ר"י הישראלי, יסוד עולם יג:). ונתן לכל גלגל שני סדנים זולתי סדני העליון ברחוק שוה לא יתקרב ולא יתרחק אל סדן העליון וכו' וע"כ יתאחר מן העליון באיחור סדניו וכו' (ר"א הקראי, ספ' ג"ע טז::). וככה השמים שהוא מרמיז לשני סדני הגלגל (שם לט.).