*, ש"ז, מ"ר, סְדָקִים, סדקין, סמ' סִדְקֵי — קֶרַע, בֶּדֶק, Spalt; fente; split: הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים (בכור' לז:). אין לך סדק מלמעלן שאין תחתיו כמה סדקין (בר קפרא, ירוש' פסח' ג ה). שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל (מו"ק א י). כדי שתקנח פי הבית מבחוץ אבל לא מה שבחדרין ולא מה שבסדקין (רב הונא, ירוש' נדה ב ב). — חורים וּסְדָקִים: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין מפני הסכנה (פסח' ח.). כשם שהנביא היה מגיד לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין (יומ' עה.). — תנור של סְדָקִים: תנור של סדקין שנתן הסדק כלפי הזוית ומירחו בטיט מן הצדדין ר' נתן מטמא מפני שזוית מחברתו וחכמין מטהרין (תוספת' כלים ב"ק ד ט; גם שם י; שם יה). — סִדְקֵי עֲרֵבָה: בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חיב לבער פחות מכאן בטל במיעוטו (פסח' ג ב). בצק שבסידקי עריבה עשאו לחיזוק אינו חוצץ ואם לאו חוצץ (תוספת', שם ב א). — סִדְקֵי כֵּלִים:  ור' יוסי מטמא בשל מריקה מפני ששפין בו סידקי כלים (שם, מקואו' ו יג). — סִדְקֵי רגלים: נכנסו צרורות וקיסמין בסידקי רגליו מלמטה ר' עקיבא אומר אינו חוצץ מפני שהוא כבית הסתרים (שם ז ט). — סֶדֶק של פתח: כיצד ראו (הנביאים) ר' ברכיה אמר כמבין סדקו של פתח (מד"ר קהל', כל הדברים יגעים). — סֶדֶק של צמר, עי' סרק. — ובסהמ"א: פי' צריא כגון סדק באמצעה של חטה אבל השעורים שייעו אין בהן סדק (ר"ח, פסח' מ.). בקרש שהיה קובע כמין שתי פיפיות [פיות] של זהב כמין שני סדקי קנה חלול וקובען אצל הטבעות (רש"י, שמות כז כט). שהרי בסדק השעורה אין עיכוב לארכה (הוא, נדה כה:). אבל תיקון הגלגלים שקורין צירקל"ש וסידקי החבית האלו ודאי דבר האבד הוא ושרי (מרדכי, מו"ק תתנג). — ואמר הפיטן: נוראות בצדק ענני אל והצדק אותי יום בדק הבית אחזק לחפש חור וסדק להשבית שאור והסק אור לבית הבודק וברכה שם תריק (ימינך אל, פזמון שבת הגדול, קובץ ק"ק ארגו' ל). רעים הרבה אשר יחדיו ימתיקו סוד חזקו בדק עד אין סדק החזיקו יסוד (Monats. 1894, 86). לחכם דורינו המחזיק בדקינו המסיר סדקינו הגודר פרצותינו (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 325). — ובהשאלה, כאב חצי הראש הסדק הוא שקיקה בערב' והיא כאב חצי הראש (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא).