1, ש"נ, רק מ"ר שְׂדֵרוֹת, שְׂדֵרֹת, — מלה שלא נתבררה משמעותה כל צרכה: ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים וּשְׂדֵרוֹת בארזים (מ"א ו ט). והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הַשְּׂדֵרוֹת יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו (מ"ב יא ח). ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לַשְּׂדֵרֹת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יי' (שם שם יה, וכעין זה דהי"ב כג יד). — ובסהמ"א, במשמ' רחוב מסֻדר בעצים לשני עבריו, Allee; avenue: שדרות אילנות גדולות ועבותות אשר תרבינה סרעפיהם ותארכנה פארותיהם עד למעלה ראש (שמשון בלוך, שבילי עולם ג, לב). ישתרעו השדרות עד בית הקיץ (שם שם). בדרך שדרות ראזמארין הגענו אל שארית פלטת הבנין העתיק בכל הארץ (גוטלובר, ממצרים, 43). בין שדרות שקמים ועצי שטים נלך כברת ארץ (שם, 44).
1 [נקוד המלה בשׂין שמאלית מורה על הבנתה במסרת כלשון סדור (עי' הערת מ. צ. סגל לשורש סדר), ובשמושה היום, כלשון רחוב מסֻדר עצים בשני צדדיו, מתאים נקוד זה. אך במקורות שבמקרא אין לסמך על נקוד זה ובודאי לא על הבנה זו, הבנויה על גזירה מסֻפקת, שאחריה הלכו גם ת"י וגם הסורי במ"ב. למעשה לא היה פרוש המלה ידוע למתרגמים הקדומים, והשבעים במ"ב אך מעתיקים את האותיות, אף בסרוסים, כגון: αηδωϑ, ασηϱωϑ, ασδηϱωϑ, αδηϱωϑ, ובזה עדות נוספת לנכונות הגרסה באותיות, בין שיש כאן ש ימנית או שמאלית, והלטיני במ"ב מתרגם septum templi, כאלו גרס גדרות. ואלו במ"א הֻשמטה המלה בחלק מן התרגומים ברב הגרסאות ובקצתן תֻרגמה כלשון סדר (διατάξεσιν), ולג': laquearibus, כלשון תקרה מרֻצפת, הסורי: שריתא, ת"י נסירתא.
ואולם הענין דורש פרוש אחיד לכל המקומות. במ"א מבנה המשפט הוא כאלו: ויספן את הבית, גם בגבים וגם בשדרות, בארזים, בקרוב במשמ' לוחות תקרה וכד', וגם במ"ב (והבא אל השדרות) אפשר להבין כך. והשוה גם בערב' שִׂדְר, שִׂדְרַה כשם לעץ zizyphus lotus המשמש בגדרות עצים, וצ"ע].