* 1, ש"ז, נק' סוּמָה, סוּמָא, מ"ר סוּמִים, לנק' סוּמוֹת, — עִוֵּר, blind; aveugle: הרואה את הכושי ואת הגיחור וכו' ואת הקיטע ואת הסומא ומוכי שחין אומר ברוך דיין האמת (ברכ' ז ו). ומפני מה אמרו סומא לא יתרום מפני שאין יכול לבור את היפה מתוך הרעה (תרומ' ג ו). הקוצר בלילה והמעמר והסומא יש להם שכחה (פאה ו י). וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם (שם ח ט). מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו את נשותיהם (יבמ' יו ד). חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגיר פסול (גיט' ב ו). היה אחת מהם גדם או חגר או אלם או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה (סנה' ח ד). השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה (חול' א א). כהן הסומא באחד מעיניו או שכהה מאור עיניו לא יראה את הפגעים שנאמר לכל מראה עיני הכהן (נגע' ב ג). מה מקיימים רבנן לעיני הזקנים פרט לב"ד הסומה (ירוש' יבמ' יב ב). וסומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים (ת"ר, ברכ' ל.). אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו גידם משתי ידיו קיטע משתי רגליו (תענ' כא.). אילימא בחיגר שאינו יכול להתפשט וסומא שאינו יכול להתפתח (חגי' ו.). למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות והושיב בו שני שומרים א' חיגר ואחד סומא א"ל חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בא והרכיבני ונביאם לאכלם וכו' (סנה' צ:). גמל שמהלך לפנינו סומא באחד מעיניו (שם קד:). לפקח וסומא שהיו מהלכין אמר הפקח לסומא בא ואני סומכך (מד"ר שמות לו). ולא נשתייר לו אלא זוג אחד של בני אדם אחד חגר וסומא ואחד שוטה ורשע (שם במד' ד). אלא כשילדה שרה כל סומא שהיה בעולם נפתח (פסיקת' רבתי, וה' פקד את שרה). — ובסהמ"א: הסומא או הפסח או הגדם או החושש בראשו וכו' הרי הוא כבריא לכל דבריו (שו"ע, חו"מ מתנת רנ). — ואמר המשורר: אור כל סוּמֵא בו כל צמא נפת מימי מתקו שתה (ראב"ע, כוכב דרך). וכל מזה דומה הוא כעור וסומה לבורים ידמה (הורית הקורא, הוצ' דרנבורג 67). — ונק':  החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להם פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה (נדה ב א). אפילו רגלו קטועה ועינו סומא לא ישחט אלא על פי מומחה (ר' יוסי, תוספת' סנה' א ב ). אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אמרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק (כתוב' יז.). שכן אשה סומה באחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא' לשוק (רבנן דקיסרין בשם ר' בון בר חייה, ירוש' שבת ח ג). מעשה היה וברח' משם סומא אחת (ר' יסא בשם רב חמא בר אשי, שם כתוב' ב י). ונעלם מעיני אישה פרט לסומא הוא סומא היא סומה (שם סוט' ב ה). — ובסהמ"א: ואפילו סומה ואע"פ שאינה רואה את הנר מותר להדליק לה (בשבת) מה טעם לפי שדעתה מתישבת ואומרת חברותי רואות ועושות כל צרכי (והזהיר, שמות קכח:). גנב קיטעת או סומה או טרפה (טוח"מ, גניבה, שנ ז). — ומ"ר: ואמרו ולא אילמים בננו זה ולא סומים איננו שומע בקולינו ולא חרשים (ספרי, דבר' ריט). בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו [מהן] אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים וכו' אמר לסומין ולא היו רואין (רבי יהושע בן לוי, ירוש' ברכ' ט א). מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין (ר' יוסף, יומ' עד:). ותפקחנה עיני שניהם וכי סומים היו (מד"ר בראש' יט). באותה שעה לא היה בהן זב ומצורע ולא חיגרין ולא חרשים ולא שוטים ולא סומים ולא אילמים על אותה שעה הוא אומר כולך יפה רעיתי ומום אין בך (שם ויקר' יח) נוח לרשעים שיהיו סומין שעיניהם מביאין רעה2 לעולם (שם במד' כ). כשילדה אמנו שרה כל העקרות נפקדו עמה וכל החרשין נתפקחו וכל הסומים נתפתחו (ר' לוי, פסיקת' ד"ר"כ, שוש אשיש, בובר). — ובסהמ"א: הסומים אע"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה (רמב"ם, הלכ' עדות ט יב). ושלש עשרה בריתות הנזכרים במילה ראוי לשאול אלו הסומים שרוצים להידמות לבעלי עינים (הוא' תשו' א, טעם זקנים, הוצ' אשכנזי עד.). — ומ"ר נק': בא וראה מה סומות3 עיניהן שמלוין ברי' אדם קורא לחבירו וע' ע"ז ומגלה ער' ושופך דמ' והוא מבקש ליריד עמו לחייה (ר' יוסה, ירוש' גני' ב"מ ה 306). — נמשך אחרי פלוני כְסוּמָא: בלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם שהיה נמשך אחריו כסומא (מד"ר במד' כ). — כסוּמָא בארובה, ע"פ מקרה: ודלמא כסומין בארובה4 (ב"ב ב:). בקמה אמץ חרמש וכסוֹמֵא בארובה  (האורב חשך ימש, גאול' לפסח, הגד' מצויר' ומנק', כ"י בריט' מוז'). — ובהשאלה, סוּמָא בדבר, שאינו מכיר את הדבר: ולפני עור לא תתן מכשול לפני סומא בדבר (ספרא קדוש' פרש' ב). — בחכמ' הרפואה, מְעִי עור, intestinum caecum5: ואחריו המעי הנקרא סומא והוא מעי רחב ויש לו מבוא כאשר יכנס לתוכו המזון לפעמים ואין לו מוצא והוא דומה לשק או לכיס (אבי הרלב"ג, שעה"ש ט).