סִיס, ש"ז, שם עוף: כְּסוּס1 עגור כן אצפצף אהגה כיונה (ישע' לח יד). גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסוס2 ועגור שמרו את עת באנה (ירמ' ח ז). — ובסהמ"א: הסוס (קראניק) דומה ממש לחסידה אך הוא קצת קטן ממנה וצועק בקול גדול מר צורח הנשמע למרחוק (לינדא, ראשית למודים א ו יח.). ועי' סיס.
1 [כן למערבאי כת' וק'. למדחנאי כסיס כת' בסוס קר'. ס"א כסוס כת' כסיס קר', גינצבורג. ועי' גם רד"ק, ירמ' ח ז, ומנח' שי. וריב"ג בשרשיו: וכבר נהפכה הואו הזאת יוד במלת ותור וסיס, ע"כ.
2 וסוס כתי' וסיס קר'. בס"א וסיס כת' וקר'. ועי' פנסק' הנקוד האשורי 125. השבע' תרגמו בשני המקומות χελιδὠν, וכך סומכ' בישע'. וכך הירונ' בישע' pullus hirundinis, ובירמ' hirundo; וכך הפש' בישע' איך סנוניתא. והוא העוף הנקרא ;Schwalbe; hirondelle; swallow. בירמ' תרגם סומכ' τέττιξ, — עוף הזמיר. ועק' תרגם בישע' ἳπποç — סוס, במשמ' הערך הבא. וכן ת"י בישע' בסוסיא. בירמ' לא נשאר מעק' שום תרגום. וי"ת בירמ' בורכיא. וכן הפש' שם; ועגור תרגמו סנוניתא hirundo. ורש"י בירמ' לועז גרואה — Kranich, crane, grus — grue. ועלי בן סולימאן אומר: סוס כסוס עגור שם עוף, אומרים שהוא הסנונית (Schwalbe) ודוגמתו ותור וסיס, וסוס וסיס אחד ולו שם אחד והוא שממית (לקו"ק ריא) ע"כ. ואפשר שהשם סוס הוא חקוי טבעי של שריקת העוף. והצורה סוס הוא העקר וסיס בא להבדיל מן הבהמה סוס. ועי' Tristram, Flora and Fauna of Pal. 82 ff.