ב. סוּס
1, ממנו ב.סוּס, סוּסָה, °סוּסוּס, °סוּסי, *סוּסיָא, °סוּסִיּוּת.
1 באשור' סִסוּ (Del. 506) ובמצר' ס(מ)סמ. בארמ' סוסיא. ולדעת נלדקי Mand. Gram. 147 היוד עקר. ולפי זה סובר ברוק', (Grundriss I 265, 288) שמ"ר סוסים הוא במקום סוסיים, ומן הרבים נגזר היחיס סוס.