סוּסָה

ש"נ, — הנקבה של הסוס, Stute; jument; mare: לְסֻסָתִי 1 ברכבי פרעה דמיתי רעיתי (שה"ש א ט). — ובתו"מ: כל שאזניו קטנות אמו סוסה ואביו חמור גדולות אמו חמורה ואביו סוס 2 (ר' יונה, ירוש' כלא' ח ג). אמר פרעה מה הסוס זכר הזה הורג בעליו במלחמה אלא הריני רוכב על סוסה נקבה (מד"ר שה"ש א, לססתי ברכבי פרעה).



1 [יש ספרים לסוסתי, ופרש ראב"ע היוד נוסף. ורש"י מפרש קבוצת סוסים].

2 [עי' שם (ברכ' ח ו).] 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים