סוּכְפָּא

*, סֻכפה, מן סכף, ש"נ, — סגוף: כיון שראו אנשי ירושלם שנפל אביקה נתפחדו א"ל אביקה אל תיראו סוכפא1 היא (פסיק' רבתי, נחמו נחמו עמי).



1 עי' בהערה של מא"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים