ב. סִיג

*, ש"ז, —  עפרורית של הצמחים:  אף הסיג1 של רצפות הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין (רבי אליעזר, עקצ' א ב). הסיג של אשכלות של רצפות מיטמאין ומצטרפין מפני שהוא משמר את האוכל (תוספת' שם).



1 [במדב"מ הסוג של רצפית. ופרש הערוך העפר שעל שרשי הירק, ע"כ.  והרמב"ם (הוצ' דרנבורג):  גֹרס הסג של רצפית ומפרש:  הוא האבק המסתבך על קצת הצמחים וזו היא רצפית דומה לקורי עכביש, ע"כ.  והר"ש מביא:  וי"מ שהוא עלה כרוך על הרצפות.  והגר"א בתופסת' פרש סיג הוא ארוגה משרשים דקים שסביב השרש העב, ע"כ. ]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים