* 1, סייג, ש"ז, מ"ר, °סְיָגוֹת, סייגות, — גדר, Zaun; haie; fence: הנוטע לסייג לקורות ולעצים פטור מן הערלה ר' אסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור (ערלה א א). מותר לאדם ליטע אילן סרק כדי לעשות סייג בשביעית (תוספת' שביע' ג יט). לסייג מקום הסייג מוכיח עליו (ר' זעירא, ירוש' ערלה א א). — ובהשאלה חזוק ושמירה מעולה: מסרת סיג לתורה מעשרות סיג לעשר נדרים סיג לפרישות סיג לחכמה שתיקה (ר' עקיבא, אבו' ג יג). — עשה סְיָג, עשה חזוק ע"י הוספת גזרה וחֻמרה: הם (אנשי כנסת הגדולה) אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה (שם א א). המכיר את מקומו והשמח בחלקו והעושה סייג לדבריו (שם ו ו). הוי זהיר בדבריך מבטלה ועשו סייג לתורה ועשה סייג לדבריך כדרך שעשה הקב"ה סייג לדבריו (בן עזאי, אדר"נ א). חכמים עשו סייג לדבריהם (ברכ' ד:). שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה (ר"א בן יעקב, יבמ' צ:). עשה סייג לדבריך (נדה ג:). וחכ"א לא כדברי זה ולא כדברי זה לא כדברי שמאי שלא עשה סייג לדבריו ולא כדברי הלל שהפריז על מדותיו (שם ד:). עשתה תורה סייג לדבריה שלא יאכל ולא ישתה מכל דבר הנעשה מגפן היין (מד"ר במד' י). — סָג סְיָג: סג אדם סיג שאין יכול לעמוד בו גוזר אדם גזרה על עצמו שאין יכול לעמוד בה מכאן אמרו אל יוסף אדם על דברים ששומע (הוספ' ב לאדר"נ נוסח' א, הוצ' שכטר עו.). — ובסהמ"א: כל דבר שהוא לסייג הארץ בעל הקרקע חייב בו (רמב"ם, שכירות ח ב). — ובהשאלה: מצאתי סייג לדברי (רשב"ם, ב"ב קל.). בד"א בדברים שלא אסרו אותן כדי לעשות סייג לתורה אלא כשאר דיני תורה אבל דברים שראו בית דין לגזור ולאסרן לעשות סייג אם פשט איסורן בכל [ישראל] אין בית דין גדול אחר יכול לעקרן (רמב"ם, ממרים ב ג). שכל מה שאסרנו זה מפני שהוא סייג ואם יהיה צריך לסייג אחר יהיה הדבר הולך ללא תכלית (הוא, שו"ת לא.). — ומ"ר: וכן מה שאצלנו מהרחקת האכילה עמה ולהשמר מקורבתה אין זה כי אם מניעות וסייגות שלא יתגלגל הענין לשכב עמה (ר"י א"ת, הכוזרי, ג מט). אך הם מזרזים ואומרים עשו סייג לתורה ומן הסייגות שאסרו ההוצאה וההכנסה מרשות היחיד לרשות הרבים (שם נא). וכינה תורה שבע"פ בתורת אמך להזהיר שלא יסתפק בה כמו שאין אדם מסתפק באמו שילדתו ואפי' על התקנות ועל הגזירות ועל הסייגות שעושים חכמי ישראל הוא אומר (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי א ח). ושומר הסייגות בא למדריגת הזריזות (שם כב כט).