* 1, סלון ש"ז, מ"ר סילונות, — צנור, מרזב, Rinne; gouttière; gutter: הטהורין שבכלי חרס וכו' ואבוב של קלאין וסילונות אע"פ כפופין אף על פי מקבלין (כלים ב ג). סילון2 שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה (מקוא' ד ג). כיצד מביא סילון2 של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו (שם ו ח). סילונות שבכרכין מחזיקין סאתים אף על פי נקובין שופכין לתוכן מים בשבת (תוספת' עירוב' ט יח). אמרו לא יניח פיו על פי הסילון וישתה מפני סכנת נפשות (תוספת' ע"ז ו ו). הסילונות והקרמודין שעשה בהן בית קבול מים או צרורות טמאין (שם כלים ב"ק ב ג). מטהרין את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב כיצד מביא סילון של עץ ושל עצם ושל כלי זכוכית ומניח ידיו התחתון עד שתתמלא מים ומושכן והשיקן אפילו כבשעורה ידיו ואם נכפף הסלון כל שהוא פסול (שם, מקוא' ה ה). סדין ששטחו על סילון של יוצר להטיח בו את חטיו אם מחמת המים בכי יותן (שם מכשיר' ב ב). אפילו הבריכה בדלעת או בסילון הדא דתימר בסילון של חרס אבל בסילון של אבר אינו צריך עד שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן (ירוש' כלא' ז א). ונוטל טליתו וכסותו וסודרו וכובע של זהב ועטרת מרגליות ומבחנן ומצרפן ומזקקן ומסדרן לפניו על סילון של זהב (מדר' פטירת משה, ביהמ"ד ילינק א). — וקלוח של מים וכדומ' הבא דרך הַסִּילוֹן: מעשה שעשו אנשי טבריה הביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין (שבת ג ד). פעם אחת בכל חודש וחודש סלונות עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה (ר' יהודה, פדר"א ה). מגיד הכתוב שהיה נכנס משה ועומד באהל וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים (מד"ר במד' יד). והיה הדבור בא לתוך אזנו של משה כמין סילון (פסיקת' רבתי, ויהיה ביום כלות משה). וכוני למי רגלים: עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון (רשב"ג ברכ' כה.). — ולשכבת זרע: הם קילקלו סילונות שלהן אף הקב"ה שינה להם סדר עולם (ר' לוי, מד"ר בראש' לב, הוצ' טיאוד'). — ובסהמ"א: ואמה שם שוקת המים שמושכים ממנו בסלונות והיו אותן הסילונות במימי המרחצאות ומתחממות והיו המים הנמשכין דרך אותן הסלונות חמים (פי' הרמב"ם, שבת ג ד). לכן אין ראוי לאדם להביא פיו אל הסילון לשתות רק בידיו כי יכול אחד מהם להתגלגל בו (ר"נ בר"י אלחנן, עמ"ה, שער רישא דזעיר אנפין סה). כאותה ששנינו במנחות דף כ"ז זרק הגיר של שמרים שפירושו סלון היין היוצא מן החבית (מנחם די לונזאנו, אור תורה טז.). שחטא בסלון שלו שהוא אבר קטן שנקרא אמה מלשון אמות המים (שם). — וגם סִילוֹנִים, סמ' סִילוֹנֵי: אליפורני בלכתו סביב ההר מצא סילוני המים אשר חוץ לעיר ויצו לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס אותם (חמדת הימים ב', חנוכה, מעשה היהודית נו:).