* 1, סייח, ש"ז, מ"ר סְיָחִים, סייחין, — בן החמור Füllen; poulain; foal: מדדין עגלין וסייחין (ברשות הרבים) (שבת יח ב). אין מושיבין תרנגולין למחצה ואין שמין עגלין וסייחין למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו (ב"מ ה ד). המוכר את החמור מכר את הסייח מכר את הפרה לא מכר את בנה וכו' (ב"ב ה ג). ובכל מקום אין מוכרין להם (לגוים) בהמה גסה עגלים וסייחים שלמים ושבורין (ע"ז א ו). וכל דבר שאין עושה ואוכל כגון אווזין ותרנגולין מיטפל בהם שלשה ימים בעגלים ובסייחין שלשים יום יותר על כן מוכרן בבית דין (תוספת' ב"מ ב כ). שמין עגל עם אמו במקור נדפס 'עמו'. וסייח עם אמו ואף על פי שמעלה שכר כתף למעות ואינו חושש משום ריבית (שם ה ו). תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו ר' חונה בשם ר"ש בן חלפות' העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ (ירוש' תענ' ב א). עגלים וסייחין המקפצין אין להם חזקה (ר' ינאי, שם קדוש' ד ב). תני שלא יאכל עגל לעגלים וסייח לסייחין ותרנגול לתרנגולין (שם ב"מ ב ט). לא יצא הזב בכיס שלו וכו' ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם (שבת נג.). תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו (ר"ה ג.). עגלים וסייחין  מטפל בהן ג' חדשים מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן (ב"מ כח:). מעשה באשה אחת שכיבדה לדיין מנורה אחת של כסף והלך אנטיריקוס2 שלה וכיבדו סיח של זהב למחר אתת אתתא ואשתכח דינא הפיך א"ל מרי ינהור דינא קדמיך כההיא מנרתא דכספא3 אמר לה ומאי אעביד לך כפה סיח את המנורה (ר' לוי, פסיק' דר"כ, איכה). מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף ומחוקיהם זהב שוב מעשה באחד וכו' שתי מדות של זהב כו' אמרו כפה סייח את המנורה (ספרי, במד' קלח). הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהון4 (פסיק' דר"כ, אחרי מות). — ובסהמ"א: לבנים של חמור קרי להו סייחין (רגמ"ה, ב"ב עח:). וכן השם עגלים וסייחים  על הרועה להיות מתעסק בהם (רמב"ם, שלוחין ח א). חמורה מניקה אני מוכר לך מכר לו את הסייח5 שאין אדם קונה חמורה לחלבה (שו"ע חו"מ, מקח רכ). מצא עגלים וסייחים של רעי מיטפל בהם שלשה חדשים ושל פטם שלשים יום (שם אבידה רסז). — ונק' סְיָחָה, סייחה: וישם את כסאו למה"ד שהי' לו חמורה וסייחה וחזירה והי' נותן לחזירה שלא במידה ולחמורה ולסייחה במידה וכו' (מדר' אבא גריון ג, ביהמ"ד ילינק א).