1, ש"ז, — א) מלבוש בצורת מכנסים קטנים שהאשה חוגרת ממתניה ולמטה תחת בגדיה: האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חיבת (שבת י ד). הוא (עזרא) התקין שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפני' בין מלאחריה (ירוש' מגל' ד א). ראו אותה חוגרה בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה כאור הדבר תצא (ר' חנינה, שם כתוב' ז ז). סינר מפסיק בינו לבינה (רב יצחק בר יוסף, שבת יג:). רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא (יבמ' כד:). כמה היא טומאה כדי ביאה וכו' כמה היא העראה ר"א אומר כדי חזרת דקל ברוח ר' יהושע אומר כדי מזיגת הכוס וכו' אמר רבי יוסי כל אלו שיעורים לאחר התרת סינר (מד"ר במד' ט). — ובסהמ"א: אותו הסינר היה דרך מלבוש (התרומ', הלכ' שבת ריז, סוף). ואז יעשו חגורות כלומר שמכסים בהם ערותם בלבד ובלבד בסינר של עלי תאנה והוא שמבקשים תואנות ועלות ללכת אחר תאותם (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים קלד.). — ב) °מלבוש עליון של נשים: ואפוד וכו' ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו רחב כרחב גב איש כמין סינר שקורין פורצי"נט שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים (רש"י, שמות כח ד). והחריטים הוא סינר שהשרות חוגרות כשרוכבות על הסוסים (ר"י קרא, ישע' ג כב). — והשתמשו בו בדבור העברי ובספרות החדשה למלבוש כעין טלית שחוגרין מעל לבגדים בשעת העבודה, Schürze; tablier; apron.