*, ש"ז, מ"ר סִיסִים, סיסין, כמו ציץ, ציצית, — החוטים היוצאים מכנף האריג, Franse; frange; tassel: עשאן מן הקוצים ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין1 כשרה (רב יהודה בשם רב, מנח' מב:). — ובסהמ"א: נימין שיש בצמר אסור לעשותן לבדן ציצית סיסין פקיעיות של שתי ושל ערב חלוקין רב ושמואל (גיאוניקה, הוצ' גינצבורג 331). ואית דמפרשי כפיקה כאבן שהנשים מתחילות לכרוך עליה את הסיסין (רגמ"ה, בכור' כב.).