סָנַר

° 1, — רק הִתפ', הִסְתַּנֵר, לבש סינר: טהורים נוסדו בהתאסף עם בשנוס להסתנר קול רחים ואור נר (ר' מנחם בר"ב מכיר, אודך כי, שבת ב חנכה).



1 [נגזר מהשם סינר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים