סְכוּם

*, ש"ז, — סך ומנין, Summe, Zahl; montant, nombre; amount, number: הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי חמשים אגוזים עשרים בצים עשרים רמונים ובלבד שלא יאמר לו סכום מנין ר' שמעון בן אלעזר או' ובלבד שלא יאמר לו סכום ממכר (תוספת' יו"ט ג ז). ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים וכו' ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה רשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח (ביצ' כט:). ד' גזרות גזר פרעה עליה' בתחלה גזר וצוה לנוגשין שיהיו דוחקין בהן כדי שיהיו עושין הסכום שלהן וכו' אמרו להן הנוגשים אם אתם הולכים לישן בבתיכם עד שאנו משלחין אחריכם בבקר היום עולה לשעה ולשתים ואין אתם משלימין את הסכום שלכם (מד"ר שמות א). פקודיהם במספר כל זכר פקודיהם זה המנין במספר זה הסכום ודכוותיה (שם שה"ש, אחת היא יונתי). ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך וגומר מספר זה המנין מפקד זה הסכום (שם). ואמר נקבה שכרך סכום קבוע פרוש (ילק' שמע' בראש' קל). — ובסהמ"א: מה שאתה שואל אם יכול לומר לגוי מה שאתה נוטל משאר שהן כיוצא בהן אתן לך מאילו למחר דבר זה אפי' מישראל אסור לפי שהוא [כמו] זכירת סכום מקח (מעשה הגאונים מד, עפשטין). מנים לשון סכום כלל החשבון והן עשיריות (רש"י, בראש' לא ז). ואת מתכנת הלבנים סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן (מוכן) להם אותו סכום תשימו עליהם גם עתה למען תכבד העבודה עליהם (הוא, שמות ה ח). חמשה וששים ושלש מאות ואלף כך סכום החשבון (הוא, במד' ג נ). וחכמי הרבנים נתנו סכום כמה ילושו שהוא שעור מ"ג ביצים ושליש ושעור העושים (ר"א הקראי, ספ' ג"ע, ענין חג המצות מו::). א"ל פרעתיך מנה בסחורה פלונית שהיה השער שלה כך וכך והביא הלה עדים שלא היתה שוה כל כך ותובע ממנו המותר וטוען פרעתיך וכו' הוחזק כפרן שבני אדם נותנים דעתם לזכור סכום השער (שו"ע חו"מ, הלווא' עט יב). כי אמרו בעלי הקבלה האמתית כי סכום מדרגות הטומאה שנשפעו באילן העליון בסבת זוהמת הנחש הם אלף כחות ונקראים נשים נכריות (הרקנטי, ב נ.). וכותב כל הסכום הנז' בעמוד הראשון ונוסף עליהן עוד סכום אחרים (ר' אהרן ששון, שו"ת תורת אמת פב, קג:). — ועם כנ': שסכומה כך וכך (טוחו"מ עט י). וכתב לו המלוה בכת"י לראיה שמקבלו על הש"ח שסכומו כו"כ ולא נשאר חייב לו על הש"ח כלום (פתחי תשובה, הלוואות, שו"ע חו"מ נ). — סְכוּם הכל, כמו סך הכל: ויש מי שאומר שאם למעלה היה פורט והולך ולמטה כתוב סכום הכל כך וכך ופיחת או הוסיף בזה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון (שו"ע, חו"מ, הלוואו' מב ה). — ומ"ר סְכוּמִים,  וגם סְכוּמוֹת: ולכן הוצרכו בני הקהילה (של פראג) יצ"ו ללות ברווחים ובבוא זמן הפרעון רבתה המחלוקת בענין הסכומות ונתפרדו הלבבות ונעשה רחוקים וקשרו קשרים בסתר ואף בגלוי (רי"ט ליפמאן הלר, מגילת איבה ד:). הגבאים בימים האחרונים פושטים עור העם מעליהם ולוקחים סכומים גדולים בעד קבורת המתים (יל"ג, הוצ' דביר לעם 169).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים