סִכּוּת

ש"ז, — שם אלהים מאלהי הבבליים1: ונשאתם את סִכּוּת2 מלככם ואת כיון צלמיכן כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם והגלתי אתכם מהלאה לדמשק (עמו' ה כו-כז).



1 [באשור' סַכֻּת, תֹאר להאל נִנְ-אִב, והוא הכוכב שבתאי. הנקוד העברי הוא, כנראה, נקוד של גנאי מן שִׁקּוּץ.]

2 [התרגומים העתיקים נקדו סֻכּוֹת, מן סֻכה. ותיאוד' תרגם τὴν ὃϱασιν, מן סכה. ולדעת ריב"ג בשרשיו הוא מלשון הסכת ושמע. ועי' כִּיוּן.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים