קל לא נמצא במקורות הקדומים.

— הִפע', הִסְכַּלְתָּ, הִסְכַּלְתִּי, — הִסְכִּיל עָשׂה, עשה דבר לא בדעת, לא כְהֹגֶן וכראוי, töricht sein; être sot; to be foolish: למה נחבאת לברח ותגנב אתי וכו' ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הִסְכַּלְתָּ עשו (בראש' לא כז-כח). — וְהִסְכִּיל סתם בלי פעל אחר משלים: ויאמר שאול חטאתי שוב בני וכו' הנה הִסְכַּלְתִּי ואשגה הרבה מאד (ש"א כו כא).

— נִפע', נִסְכַּלְתִּי, נִסְכַּלְתָּ, — נִסְכַּל פלוני, כמו הִסְכִּיל, עשה דבר לא בדעת, שלא כהגן: ויאמר שמואל (לשאול שהעלה העולה עד שלא בא שמואל) מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ מעלי וכו' ואתאפק ואעלה העולה ויאמר שמואל אל שאול נִסְכַּלְתָּ לא שמרת את מצות יי' אלהים (ש"א יג יא-יג). ויאמר דוד אל יי' חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יי' העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד (ש"ב כד י). — ובסהמ"א: ורבים נפתו לאהב' האשה ורבים נסכלו ונשגעו למענה (יוסיפון מא). וכאשר הגיע עוד אלינו פירושו לזה הספר ועמדתי על המקומות אשר חטא ונסכל ולא עמד על דבר מסתריהם (דונש בן תמים, פיר' ספ' יצירה יז). — ובינ' נִסְכָּל, — שאינו ידוע: ולהוציא הדבר הנסכל באמצעות הדבר הנודע והבטת הדברים הנסתרים והנעלמים הוא יותר נכבד ומעולה ממה שיעשוהו המשרתים (ראב"ח, מאזני צדק לאלגזלי 40). ועם שאפשר לומר כי שושנים היה אולי א' מכלי הנגון או מין ממיני יחסי השיר נסכלים אצלנו מכל מקום רמז בזה גם שידבר בעניני משיח (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' 60).

— פִע', סִכֵּל, סַכֶּל-, יְסַכֵּל, — סִכֵּל את עצתו של פלוני, עשה שעצתו של פלוני תהיה נדמית כמו עצה של שטות, ותופר: ויאמר דוד סַכֶּל-נא את עצת אחיתפל יי' (ש"ב טו לא). — וסִכֵּל דעתו של פלוני, עשה אותה לדבר של שטות וסכלות: מפר אותות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יְסַכֵּל (ישע' מד כה). — ואמר הפיטן: עצת צורריך תסכל ומחשבותם תבטל רבה מהומה ביניהם הטל (סליח' לשני, סד' רב עמרם השלם רח:). ויש בעלמים מסכל חכמים וצעיר לימים מבאר פלאים, ובקרם מליצים ללחם חלוצים להפיל נפילים ולחלוש רפאים (רמב"ע, כ"י בודל' דף 130). האל יום שלח במשמני רזון לסכל כל עצה ולחתום כל חזון אף עלה בישראל (ראב"ע, אמרר בבכי). אזי שקר אמונתי וסכל את תבונתי (הוא, לאל חיי). אבל לאהבתך ויראה שמך הלא הן בזויות בעיני ונחשבות כאין ואסכלם בכח וגבורה (יוסיפון יח, דפו' פרנקפ'). אבל כאשר ימצא ספור מה בתורה אשר הסברה האינושית הישרה תחלוק עליו ותספק בו בצדדים ודרכים עיונים אמיתיים ראוי שנעזוב הפשט מהספור ההוא ונתן לו ציור אחר דוגמא מה כי לא תבא התורה להכריחנו להאמין בנמנעות ומהתלות חלילה כי תורת ה' מחכימת פתי לא מסכלת דעת החכמים (ר' דוד מרוקא מרטיקא, ספ' זכות אדם, יין לבנון, הוצ' בריל 12). — ובמשמ' לא הבין, טעה בדבר : דע כי לשכל האנושי השגות בכחו וטבעו שישיגם ובמציאות נמצאות וענינים אין בטבעו שישיגם בשום פנים ולא בסבה אבל שערי השגתם נעולים בפניו ובמציאות דברים ישיג מהן ענין ויסכל ענינים ואין בהיותו משיג מתחייב שישיג כל דבר (ר"ש א"ת, מו"נ א לא). ומי שיסכל השחיה יצלול (שם לד). ורצוני לומר בסכלות סכלות מה שאפשר ידיעתו שאין סכלות מי שסכל מדת מחודד האיצטוונה או סכל כדוריות השמש כסכלות מי שסכל אם השם נמצא או אין לעולם אלוה (שם לו). וביאור זה כי המקצר בהשגת אמתת דבר אחד הוא המשיג קצתו ויסכל קצתו (שם ס). שיש דברים שיתבאר לאדם המנע השגתם ולא ימצא נפשו משתוקקת לידיעתם לשערו בהמנע זה ושאין פתח שיכנס ממנו להגיע אל זה בסכלנו מספר כוכבי השמים ואם הם זוג או נפרד וכסכלנו מספר מיני בעלי חיים והמקורים והצמחים ומה שידומה לזה (שם לא). וכאשר נסכל ולא נדע מספר כוכבי שמים וכו' וכאשר נסכל ולא נדע מספר מיני החיות (ר"י חריזי, שם א ל). ולא עמד על דבר מסתריהם והיה חושב בעצמו שהוא לא סכלם ועברם והניח המאמר בפירושם (דונש בן תמים, פיר' ספ' יציר' יז). ואחר כך יכין לנפשו כלי ליסרה בהיותו ידיעה מה שידע מהדברים במעשה ולהביא מה שסכל בלימוד (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה 18). ונעזר עוד הרב באמרו שאנחנו נסכל דרכי חכמתו סכלות גמורה ואיך נבקש אם כן תכלית לבריאתו את העולם (ר"י אברבנאל, מפעל' אלהים ו ב). כי הזדון אשר בנפשם לאמר שאי איפשר שיסכל דבר מן המציאות (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יא, ד"ה אמנם אבן). וטוב שנדע הקרוב לאמת משנסכל את הכל (יש"ר מקנדיה, מעין גנים מספר סוד היסוד, פנה א). — ובינ' מְסַכֵּל, במשמ' סָכָל: אמנם מה שזכרת מענין ההוברי"ם והחוזים מכם תדע כי לכם שבושים ומחשכים ומבוכות וספקות יעלם המסכל' והנשים והנערים גם יעלמו הרבה מהמשכילי' (ר' קלוני', בעלי חיים ה ד).

— קל, °סָכַל, — א) כמו הִפע', היה סָכָל: אשר בנו לשבתם משכנות עז וסכלו כי לזולתם בנותם (ר"י חריזי, הענק כט). אראה זמן סֹכל ומתגלגל על איש לזאת אקרא שמי גלגל (שם סא). ותחכם עת היותך בין חכמים ועם הבוערים תסכל ותבער (רש"ט פלקירא, המבקש יא). — ב) לא ידע: וצוה החכם את בנו היה יושב לפני חכמים שאם תדע ישבחוך ואם תסכל ילמדוך (ר"י א"ת, מבח' הפנינ' לרשב"ג, 2).

— הָפע', °הָסְכַּל, הוסכל, כמו נפע', — שלא הבינו אותו, שטעו בו: והשם יתעלה אין רבוי באמתת מציאותו שיובן ממנו דבר ויוסכל דבר אחר (ר"ש א"ת, מו"נ א ס). — ובינ', במשמ' שאינו ידוע: לבאר המוסכל בידוע והידוע ממנו הם אלו הדברים המונחים בו (כל מלאכת הגיון יג:). אמנם למכחיש שיכחיש טענתם ויאמר שמציאות אלה העצמים השכליים לא יתבאר עדיין ושתנועת השמים ואם לא תהיה משגיחה בגשמים אולי (יהיה) לתכלית אחרת מוסכלות אצלנו ולא יתקיים מזה מציאות עצמים שכליים (ראב"ד, אמו"ר ב ד 61).

— הִתפע', °הִסְתַּכֵּל, —  עשה את עצמו לְסָכָל: ויטה לבו אל דברים אחרים לרנן ולזמר ולרקד ואף להסתכל כי נהפך לבו ליין (יוסיפון לט). — ואמר הפיטן: ושמע שיחת נועצו לב יחדו עליך עלות נסתכלו (הטה, קינ'). יתודע רז לבם נסתכלו ונכסה מהם ולא יוכלו רעיך מקנאת ביתך נאכלו (איכה את אשר, שם). בשער בת כסלוח נצבים מלאכי שלוח נסתכלו קוטפי מלוח באין קומץ וקלוח (חי וקים, יוצ' שבת הגדול).