*, כמו שָׂכַל, — קל לא נמצא במקורות הקדומים.

 —  הִתפ', נִתפ', *הִסְתַּכֵּל, פועו"י, — א) ראה, הביט בהתבוננות יתרה, genau ansehen; regarder, observer; to look at, observe: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להן מותרים אתם שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה (עירוב' ד ב) מסתכל הוא (בר שיזרתא) מה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש (רב' חייה, ירוש' שבת א ג). וכיון שחטאו בגולורין שלהם לא היה משה יכול להתסתכל (מד"ר במד' יא). —  ובסהמ"א: מי שעיניו מוזרות והן יוצאות כעיני הנמר וכמי שהוא מסתכל בעת שכועס כעס הרבה (רמב"ם, ביאת המקדש ח ו). כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה (אבודרהם, ברכות קיט:). — ועם ב' היחס: כשהייתי למד תורה אצל ר' יוחנן בן החורנית ראיתיו שאכל פיתו חריבה שהיו שני בצרות באתי ואמרתי לאבא אמ' לי הולך לו זיתים הולכתי לו זיתים נטלן והסתכל בהן וראה שהן לחין ואמ' לי איני אוכל זיתים וכו' (ר' אלעז' בר' צדוק, תוספת' עדיות ב ב). נסתכל בו (ביהודה בן נחמן) ר' עקיבא וצהבו פניו (ספרי, במד' קמח). נסתכל בהן וראה שפרח כתב מעליהן אמר האיך אני נותן להם לישראל את הלוחות (אדר"נ ב). בנוהג שבעולם מה נוח ליוצר הזה לעשו' מאה קנקני' או להסתכל בהן לא להסתכל בהן (ר' לעזר, ירוש' ר"ה א ג). א"ל (ר' בא לר' זעירה) מה את מסתכל בי מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא (שם מגיל' ד א). מעשה שהלכתי לקיסרין של קפוטקיא והיתה שם אשה אחת והיתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים ומלת את הראשון ומת וכו' רביעי הביאתו לפני נסתכלתי בו ולא ראיתי בו דם ברית אמרתי להם הניחוהו לאחר זמן (ר' נתן, שם יבמ' ו ו). ר' יסא בשם ר' יוחנן וביוצא מתחת ידו והוה ר' זעירה מסתכל ביה א"ל למה את מסתכל בי ואפי' יוצא מתחת ידי אחר (שם, גיט' ב א). נכנסו עבדיו (של פרעה) ואמרו שני זקנים עומדין על הפתח אמר להן עלו כיון שעלו היה מסתכל בהן שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים ואף לא שאלו בשלומו (מד"ר שמות ה). קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל האומות מסתכלין בהם ותמיהין ואומרים מי זאת הנשקפה וגומר (שם במד' ב) אף אתם תלקו ע"י ישראל שנקראו יין בעת שתסתכלו בהם ותשתו ממונם (שם י). אמר לו יוסף הרי חמה א' מכמה שמשין שלו ואין אתה יכול להסתכל בו והאיך תוכל להסתכל בכבודו (שם יד). אמר משה לפני הקב"ה רבוש"ע עבד אם יהיו מעשיו טובים ויהא רבו מסתכל בו בסבר פנים יפות אין מחזיקין לרבו טובה ואימתי הן מחזיקין לו טובה בזמן שהעבד של תרבות רעה ומעשיו רעים ורבו מסתכל בו בסבר פנים יפות (תנחו' תוספ' לשלח יד, בובר). בכל יום ויום היתה מוציאה כתובתה ומסתכלת בה ודעתה מיושבת עליה (מדר' שה"ש ב ה, גרינהוט). סח לי סגנסגאל שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה תהא על ישראל ישבתי בחיקו והיה מסתכל בי ובכה והיו הדמעות נופלות מעיניו ונופלות על פני (ר' ישמעאל, פרקי היכלות ו ג). — ובסהמ"א: והיה האיש ההוא מתבייש בנפשו ואומר אוי לי אלו היה יודע אהרן צפון לבי ורוע מפעלי לא היה מתיר לעצמו להסתכל בי כל שכן שידבר עמי (ר"ש א"ת, פי' אבות לרמב"ם א). — מסתכלים זה בזה, אלו באלו: ראה (ר' עקיבא) תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם (נדה ח ג). מסתכלים אלו באלו ואמרו לא דיינו שהחרבנו בית מקדשו בעונותינו אלא עכשיו אנו עומדים להקיש בכינורותינו לפני הננס הזה (פסיקת' רבתי לא). — בקנקן: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו (רבי, אבו' ד כ). — בראשי לפתות: עתידה כל חטה וחטה להיות כשתי כליות של שור גדול משקל י"ד ליטרים בציפורי ואל תתמה בדבר הסתכל בראשי לפתות מעשה ושקלו ראש לפת ל' ליטרי' של ציפורי (ספרי, דבר' שיז). — נסתכל בבבואה, בדמות: רועה הייתי בעירי ובאתי למלאות מן הנהר מים ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי (תוספת' נזיר' ד ז). כי מטא למערתא דאדם הראשון יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל (ב"ב נח.). — וביֹפי: וכל כך למה לפי שהנשים דברניות הן ושמואל אמר כדי להסתכל ביופיו של שאול (ברכ' מח:). — באברי הגוף: נכנס למרחץ וראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות נסתכל דוד במילה והתחיל (עליה) סודר שבח [עליה] (ספרי, דבר' לו). נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה (ר' בנאה, ב"ב נח.). אנטלימוס חוה גזיר א"ל לרבינו חמי בהדא גזרתי א"ל בשלי לא הסתכלתי מימי ובדידך אנא מסתכל (מד"ר קהל', כל אשר תמצא). — °במעיים: בקרבה מסתכלת במעיה ואמרה אפשר הקרבים הללו טעונין ולד השדים הללו שצמקו מושכין חלב (רש"י, בראש' יח יב). —  ובאצבעות: לאחד שהיה לו בן גידם אצבעים מה עשה הוליכו אצל סדקאריס ללמדו אומנות התחיל מסתכל באצבעותיו אמר כל עצמה של אומנות זו אינה נקנית אלא באצבעים (ר' יודן, מד"ר שה"ש, כרם היה). — ובצפרנים בהבדלה: כיצד חייב אדם לברך על כוס של יין לאור האש וכו' ואם אין לו יין פושט את ידו לאור האש ומסתכל בצפורניו שהם לבנות מן הגוף ואומר ברוך מאורי האש (ר' מנא, פדר"א כ). — ובסהמ"א: וכך ראינו לרבותינו שאמרו נסתכל בידינו כדי שנהנה מן האור כדרך ששנינו אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו (הבדל' למוצ"ש, סד' רב עמרם השלם ב, נט.). — בכהנים: אמר רבי יוסה זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין אמר רבי חגיי כלום אמרו אין מסתכלין לא מפני מסיע דעת (ירוש' תענ' ד א). — בנשים: [וכי] דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים אלא דרך עקמומיתה היתה כגון פופסדס והביט בה שלא בטובתו (שם ברכ' ט ב). המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם (ירוש' חלה ב ד). ועוצם עיניו מראות ברע א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה (ב"ב נז:). ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת (ע"ז כ.). מאי כל גמוליו א"ר אבהו שעשה לה דדים במקום בינה טעמא מאי אמר רב יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערוה (ברכ' י.). כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף (רב ששת, שם כד.). סומין מפני מה הויין מפני שמתסתכלים באותו מקום (נדר' כ.). והיו בנות מצרים מצעדות על החומה ומשליכות עליו (על יוסף) טבעות זהב אולי יסתכל בהן את יופי תוארן ולא שזפתו עין אדם שנאמר בן פורת יוסף וגו' פדר"א לט המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו גדול כמשה רבינו שקבל תורה מסיני לא ינקה מדינה של גיהנם כלה רבתי א  — ובסהמ"א: אעפ"י שאני הולך איני מסתכל בה ולא מתחמד יופיה (של הזונה) (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ה ח). — במת: והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות והמסתכל בפני המת (הוריו' יג:). קובר מתים הייתי והייתי מסתכל בעצמות של מתים (אבא שאול, נדה כד:). — בקשת: ומאי היא רבי אבא אמר זה המסתכל בקשת (חגיג' טז.). — בכוכבים: אמר הקב"ה למשה מנה את ישראל אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת לאברהם אבינו והיה זרעך כעפר הארץ והרביתי את זרעך ככוכבי השמים הבט נא השמימה וספור הכוכבים שמח ויצא מסתכל בכוכבים (ר' יהושע בר נחמ' הכהן, פסיק' דר"כ, שקל'). — ומשל: אל תסתכל באומר המאמר אלא במאמר עצמו (ר"י גבישין, עומר השכחה קכ.). — ב) ראה בעיני השכל, התבונן, betrachten, bedenken; réfléchir, considérer; to reflect, consider: כל המסתכל בארבע דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה ומה למטה ומה היה ומה עתיד להיות (תוספת' חגיגה ב ז). שוב מעשה בי ר' יהושע שהיה מהלך בדרך ובן זומא בא כנגדו וכו' אמר לו מאיין ולאיין בן זומא אמר לו מסתכל הייתי במעשה בראשית וכו' (ירוש' שם ב א). א"ל (בן זומא לר' יהושע) מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות (מד"ר בראש' ב). אשרי נותן לדל אין כתוב כאן אלא אשרי משכיל אל דל זה שהוא מסתכל במצוה האיך לעשותה (ר' יונה, ירוש' שקל' ה ו). כשבקש הקב"ה לבראות את עולמו היה מסתכל במעשה הרשעים ולא היה מבקש לברואת את העולם (פסיק' רבתי מ). והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה (רבי, אבו' ב א). עקביא בן מהללאל אומר הסתכל1 בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה (שם ג א). ותשמע הארץ אמרי פי הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה (ספרי, דבר' שו). הצור תמים פעלו וכו' פעולתו שלימה על כל באי עולם וכו' ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר אלו היה לי ג' עינים אלו היה לי ג' ידים וכו' כמה היה נאה (שם שז). נסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה' (ברכ' ז.). הסתכלתי במזל שלי ואין לי אלא בן אחד (נדר' לב.). אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בה מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהן מקולקלים עמד וגנזו (חגי' יב.). ביקש הקב"ה להחריב את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו (ר' יוחנן משום רשב"י, סנה' קג.). מיד הודה לה הקב"ה ואומר הסתכלתי בכם (פסיק' רבתי ל). בא והסתכל בחנניה מישאל ועזריה (שם לה). ואם באו ייסורים עליך לך והסתכל בחדרי לבך (שם לא). נסתכלתי בכל קניניך ולא מצאתי כלי חמדה יותר ממך (מד"ז, שה"ש, בובר 12). — והסתכל סתם: אמר לו ואראה בשלל אמר הסתכלתי מה שכתוב בתורה ואכלתי את שלל אויביך (מד"ר במד' כג). — ובסהמ"א: וכל שכן שכל בני אדם מסתכלים ומצפים לדבר שישמע מן הישיבה או ההתפארות בשם לבד (רמב"ם, אגר' יא:). כשתשמרהו בשעת המסכנות ואחר כך לשקול מה ששתית ומה שאכלת ולהסתכל אם יהיה לך מותר בהסיר החסרון (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 19). — ומצוי מאד בסהמ"א עם ב: את העני עמך הוי מסתכל בעצמך כאלו אתה העני (רש"י, שמות כב כד). אך הבחינה בשאר מיני החיים והנהגתם ומחיתם איננה נעלמת ממי שמסתכל בהן (ר"י א"ת, חו"ה הבחינה ה). כשיסתכל האדם בענין עצמו ויחשוב בתחלת הויתו ויציאתו מלא מציאה אל מציאה והעתקתו מאין ליש (שם, חשבון הנפש ג). וכמה מתוקנות מלותיה למי שהוא מסתכל בהן בעין האמת (הוא, הכוזרי, ג יא א). האחד הוא השכל אשר בו יסתכל האדם בדבר שרוצה לעשותו איך יערים לעשות כמו הנגרים והמלחים ועובדי האדמה ויתר בעלי המלאכה (הוא, רוח חן ג). כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומתהפך בהם אין להם תקומה (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יב ז). המסתכל2 במעשיו שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם (תנחום הירושלמי, לקוט' מספ' המספיק, בכר 26). כי כשתסתכל בדברי בעין שכלך ולבך אז תחזה כי אני יועצך העצה ההוגנת לך (רש"ט פלקירא, המבקש מא). הלא יסתכל בחיות ובבהמות אשר יתרון להם עליו בכח ותעצומות (הוא, ראש' חכמ' 6). אמר אריסטו חייב המשכיל להסתכל בטובות בני אדם ורעותיהם (שם 17).

— הִפע',  הִסְכִּיל, — כמו הִשְׂכִּיל, הֵבִין: ולא יסכל ערך זה החבור אלא מי שהסכיל בדברים האלהיים כל שכן זולתם (רמב"ם, אגר' יא.). כי מה שהסכיל מן האמתיות יותר גדול מזה הרבה (שם יב.).

— קל,  סָכַל, — כמו הִסְכִּיל, עי' למעלה: מאין אושיעכם המגרני תבואות אשר סכלתי3 או המיקבי תבונות אשר שכלתי (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי כא, ד"ה הפכפך).