ש"ז, תכונת הסָכל, סכלות, Torheit; folie; folly: יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט נתן הַסֶּכֶל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו (קהל' י ה-ו). — ואמר המשורר:  ואיך ימד עלי חיק אהבתי במדת פחזי שכל ורקיו והוא התם אשר גבר בסכלו ורפה בזמן מזח אפיקיו (רשב"ג, כאין נשאו). אלהי לא נשאני לעמוד לפניך סכלי בפחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי בגדולתך ורוממותך כי אתה רם ונשא (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג).  בחבלי באהלי במעלי בפועלי מחוללי וגואלי בסכלי בעקלי נתיבות רעוץ (ראב"ע, אני אני). ואיך זד פני יוצרו יחלה ויתחנן מטנף בדם סכלו ודמי זדונתיו (הוא, בשם אל אשר אמר). ושכלכם הישירו וסכלכם הסירו (ר"י חריזי, תחכמ' ב).  יצרי ביד סכלי מכרני אך צור בחמלתו גאלני (שם ו). ואם כן מיד שנתברר לשמעון שבנו היה גדול ושיקבלו העדים קנין ממנו היה לו לכופו ואם לא עשה כן עבר אלא אם כן היה מוטעה מפני סכלו (ריב"ש, שו"ת רן).