סַמְמָן

*, ש"ז, מ"ר סַמְמָנִים1, — כמו סַמָּן, סַם: ודא דאת מר פיטמא חציים כשירה חצי כל סממן וסממן אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיירים הדא היא מותר הקטורת מה היו עושין בה (ירוש' יומ' ד ה). — ומ"ר: אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבעוד יום (בית שמאי, שבת א ה). ריחיים לטחון בה סממנין תנור לטמון בה אונין של פשתן (רבי מנא, ירוש' שביע' ה ט). בהמה שאחזה דם אין מעמידין אותה במים שתצטנן וכו' אמר עולא גזירה משום שחיקת סממנין (שבת נג:). — ולצבע וציור: יש לציירים סממנים שהם צרים צורות שחורות ולבנות ובינוניות (ר' עקיבא, נגע' ב א). נתן צמר לצבע רב הונא אמר שהקדיחו סממנין אבל הקדיחה יורה אומר לו הרי שלך לפניך (ירוש' ב"ק ט ה). פילוסופוס אחד שאל את רבן גמליאל אמר ליה צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים2 טובים שסייעו אותו תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות (מד"ר בראש' א). למלך שהי' לו איקונין נאה אמר לבן ביתו עשה לי כמות' אמר לו אדוני המלך איך יכול אני לעשות כמות' אמר לו את' בסממניך3 ואני בכבודי (ר' אבין, שם שמות לה). בשר ודם מבקש לצור צורה כמה סממנין צריך להביא עד שלא צר אותה אבל הקב"ה הוא צר צורה מתוך טיפה אחת (תנחו' תזריע ג, בובר). — ולקטרת: וכסה ענן הקטרת את הכפור' אשר על הארון ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיס' אחת מסממניה חייב מיתה (ירוש' יומ' א ה). י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני (ר' יוחנן, כרית' ו:). כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת (ר' שמעון חסידא, שם). — ולרפואה: המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חדש ומדבר עמו תנחומים למה הוא דומה לאדם שנשברה רגלו והיתה מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין (מו"ק כא:). — ובסהמ"א: ופרשו חכמים כשהתיר רב לכחול בששחק הסממנין מאתמול (והזהיר שמות יז:). והא דאמ' ר' יונתן אחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני (תשו' הגא' הרכב' סד). ויהיו הסממנים חלוקים במשקליהם כמו שישים מזה משקל גרה ומשקל מזה כאיסר (תק' מדה"נ לרשב"ג יא). תועלת המרקחת וכח מעשיה יהיה כפי כח הסממנים אשר הורכבה מהם המרקחת (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ד). וכמו כן הסממנים המורכבים למלאכת הרפואה כמו הטריאק וזולתם כי אלו יפעלו בגופות בכוחות יתחדשו בהם בהרכבה (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה 49). — ואמר הפיטן: ברוכי מעלמות משמניך מושלי גנזכי מכמניך בשמתם תמרוק סממניך לריח שמניך (אור, יוצ' א פסח). ועשן לפניהם קטרת סממנים וינחם אל מחוז חפצם שאננים (אמץ, יוצ' אחרון פסח). כנוס סממנים וסדר פטומים ושמן ממלח וקטרת הסמים יריעות וללאות קרסים וקרשים ווים ובריחים וכו' (תורה לשמור, מוסף א' שבוע').



1 [עי' סַמָּן, הערה].

2 [אצל תיאוד' סמנים.]

3מד"ר במד' יב הגרסה בסמנך, ביחיד, ובילק' שמות שסט בסמניך.]

חיפוש במילון: