קל לא נמצא במקורות הקדומים.
— נִפע', נִסְמָן, — מצֻין בסִמָּן; bezeichnet werden; ètre marqué; to be marked: הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו הלא אם שוה פניה והפיץ קצח וקמן יזרק ושם חטה שורה ושעורה נִסְמָן1 וכסמת גבלתו (ישע' כח כד-כה).
— פִע', *סִמֵּן, — צִיֵּן בסמן, bezeichnen; marquer; to mark: שלשה סימנים סימנתי לך וסיימתי לך בקבורתו של משה בגיא בארץ מואב מול בית פעור ואעפ"כ ולא ידע איש את קבורתו (בשם ריב"ל, מד"ר קהל', ויותר שהיה קהלת חכם). — ובסהמ"א: וכיון שראו שהתחילה הגלות ונתבלבלה הלשון עמדו וסימנום וחקקום ונקדו בהן החומשין כדי שילמדום הכל במהרה (הורית הקורא, דרנברג 54).
— פֻע', *סֻמַּן, בינ' מ"ר מְסֻמָּנִים, מסומנים, — שסמנו אותו: שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחד יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב וכו' כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשים יכתבו סימן ואם היו מסומנין2 יכתבו כהן (ב"ב י ז). — ובסהמ"א: קול שופר ההדור קול מהרה יזומן קול יעקב יערב והוד עשו יסומן (קול שופר ההדור, ערב' ר"ה, סמא"צ, תנו.). ובאותו היום באו האויבים המסומנים וגם האחרים באו כמו כן לפי שהיה איד יחרם ונקבצו לשם לכפר נושא וקדש מר שמואל בר' אשר את השם לעיני השמש וגם שני בניו אשר עמו (ר' אליעזר בר נתן, 41, QGID. II).
— הִתפע' °הִסְתַּמֵּן, בינ' נק', מִסְתַּמֶּנֶת, — כמו נִפע': הקשת הזאת (קשת הנאחזת) היא מסתמנת ונודעת מתוך מהלך החמה אשר היא מקפת את הגלגל וכו' (ראב"ח הנשיא, חשבון מהלך הכוכבים, כ"י פריז).
1 כך בנסחת המסורה ומליצת הכתוב קשה, ורגלים לדבר שהכתוב קצת משֻבש ונסמן הוא כפל מן כסמת [המלה חסרה ברוב התרגומים. וכן כל החדשים מוחקים אותה. אולם נראה שנסמן מקביל לגבלתו לשורה. ואולי היה פעל זה במציאות כבר בימי הנביאים, עי' קניג (Worterb. 303).]
2 [במדב"מ, וכ"י מינכ' הגרסה: ואם היו סמנין, ובירוש' הגרסה: ואם היו בסימניו. וברשב"ם בגמרא ב"ב (קעב.) הגרסה: ואם היו סימניהן שוין, ועי' ד"ס הערה.]