*, סימנית, ש"נ, רק במ"ר סִמָּנִיּוֹת, — כמו סִמָּן, ובפרט סִמָּנִים לפרשה: שני סימניות אמורות בתורה בפרשה קטנה ואיזו פרשה קטנה ויהי בנסוע הארון (אדר"נ לד). ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לו הקב"ה סמניות1 מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה (שבת קטו:). יורדי הים באניות וכו' ויצעקו אל יי' וכו' עשה להן סמניות באכין ורקין שבתורה לומר לך צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין (ר"ה יז:). — ובסהמ"א: יש סמניות בפרשה זו (רש"י, תהל' קז יז). כי בין פסוק, לפסוק יש נונין הפוכין לדרוש סימניות אלו למיעוטין (ריטב"א, פי' מס' ר"ה א כד:). — כמו סִמָָּן סתם: שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל פירוש סימניות כגון שנים שעושין בחתיכות עץ (ערוך ערך שנתות). וראוי שנדע שזאת החלוקה אינה עצמית להקדמת הסימניות במה שהין הקדמות סימן ר"ל חלוקתם אל ההכרחי והאפשרי (כל מלאכת ההגיון, ההלצה סד.).