1, ש"ז, מ"ר סַנְוֵרִים, — עִוָּרוֹן פתאומי plötzliche Blindheit; cécité soudaine; blindness: ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בַּסַּנְוֵרִים וילאו למצא הפתח (בראש' יט יא). ויתפלל אלישע אל יי' ויאמר הך נא את הגוי הזה בַּסַּנְוֵרִים ויכם בַּסַּנְוֵרִים כדבר אלישע (מ"ב ו יח). — ובמדר': ויהיה כראות המלך לפי שהיו הסנורים על עיניו כשראה אותה האירו עיניו והושיט לה השרביט שבידו (ילק' אסת' תתרנו). — ובסהמ"א: עיקר לשון שברירי הן הסנורים ככת' הכו בסנורים ומתרגמינן מחו בשברריא (תשו' הגא' הרכבי לא). וארבעה מומין עוברין יש באדם ובבהמה ואלו הן וכו' סנורים שאינם קבועין (רמב"ם, אסורי המזבח ב ז). איזו היא סנורין קבועים כל ששהה שלשים יום ולא ראה (שם יב). ומי שאינו רואה בעיניו או באחת מהן ראייה ברורה מחמת שהיה בה סנורים קבועים (הוא, ביאת המקדש ז ה). — מֻכֶּה בַּסַּנְוֵרִים: והנה המוכה בסנורים (ראב"ע2). מוכים בסנורי הפתיות (בחינ' עולם יז מז.) — ומ"י סַנְוֵר: אם יצלה כבד העז ותטיף בו העין יועיל מהסנויר ר"ל למי שרואה ביום ולא בלילה (ראב"ע, ספ' הנסיונות ג א, כ"י פריז). עקב שחד מצדיקי רשע עיניהם יעור יכם בסנור (תשבץ א). — ומצוי ביחוד בלשון המשוררים: לאש עפעפך לראות מאוה עדי כי מראות סנור תפשו (רשב"ג, בחר מהחלי). שמעוני בני הפך ואיך תוכלו הקשב ואזנים אטמתם ורואות מראות סנור אחזם ועין לב מחזות יושר סגרתם (רמב"ע, הללמוד מזמן הפך בחרתם, הוצ' דוקעס 105). איר בו יתחילו הקצירים תוך ארץ הצבי מן השעורים בו הדם עם לחה מתעוררים כבד ראש עם דמעת סנורים (ראב"ע, שמעו נא אל דברי הרופא). ואיך יכל ראות מכה בסנור ועין לבו בפוך סכלות כחולה (ר"י חריזי, תחכמו' כד). ואיש עור בסנור תוחלתו נכזבה האיר לו מאפלו אחרי שמש וערבה (שם, שנויי נוסח', 502). חי אני כי אחרי היות הזמן עור גם אני אהיה מוכה בסנויר (עמנו', מחבר' א). לא נשאת בריעת לולי היות אישה עור ואם אין זה נאמין כי הוכה בסנויר (שם ב).