* 1, ש"ז, — שומר תחומי השדות שמסביב לעיר, נוטר, Wächter, Feldhüter; gardien, garde-champêtre; bailiff, watchman: המוכר את העיר מכר את הסנטר2 (רשב"ג, ב"ב ד ז). ישראל שנעשה לגוי אפיטרופוס או סנטר מותר להלוות3 הימנו בריבית וגוי שנעשה לישראל אפיטרופוס או סנטר אסור ללוות הימנו בריבית (תוספת' ב"מ ה כ). המקבל שדה מחבירו קוצר ומעמר וזורה הביילין והחופורות הסנטר והאונקולומוס (שם ט יד). החופר והכייל והסנטר והאיקונומוס נוטלין שכרן מן האמצע (ירוש' שם ט א). שומרי העיר אבל חכמים אומרים אפילו לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת (גיט' פ:). בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר4 דומה כמי שפגע בו ארי (ריש לקיש, סנה' צח:). רוח פסקונית יש לה רשות לדבר לפני הקב"ה כסנטר הזה שמדבר לפני המלך (רבי חנינא, תנחו' ברכה ו).
1 עי' הערה לקמן. וכך נקוד בתוספת' צוק"מ].
2 [נחלקו בגמר' (ב"ב סח.) בפרוש מלה זו. יש מתרגמים אותה בר מחווניתא, ופרש רשב"ם וז"ל: עבד הממונה להגיד ולאחוויי תחומי השדות של מי זה ושל מי זה והוא עבד לשר העיר, ע"כ. וכעין זה רש"י (גיט' פ:) וז"ל: זקן הממונה להיות בקי בנחלת גבול שדה כל איש ואיש, ע"כ. ולפי זה הוא אולי מהיונית σημαντμρ, סמנטר, בהשמטת המ"ם. ורגמ"ה פרש זה ממונה מדינות שהוא מהוה (מחוה?) ויודע כמה בני אדם פורעין מס למלך ומכמה בתים ומכמה שדות וכמה שייכי לעיר, ע"כ. ועוד מוסיף רשב"ם: ורבינו חננאל פירש סנטר הוא שומר העיר לשון נוטרה את הכרמים, ע"כ. וכן בערוך וברמב"ם (למשנה שם). וא"כ תהיה המלה ספע' מן נטר. אולם ר"ב מוספיא גוזר אותה כדרכו מהיונית συντηρεω, שמר. אבל אין ביונית שם כזה מאותו הפעל. ועוד אמרו שם בגמרא: שמעון בן אבטולמוס אומר באגי, ופרשו רגמ"ה ורשב"ם: שדות שסביב המדינה, ע"כ. אולם מהמאמרים שבתוספת' ובגמרא מוכח שסנטר הוא בן אדם. ומהלשון שבירוש': והסנטר שומרי העיר יש להוכיח שסנטר איננו שומר העיר. אבל שומרי העיר חסר בתוספת' וגם אין לו ו"ו הקשור, ולכן אפשר ששומרי העיר בירוש' הוא תוספת של פרוש שנכנסה מהגליון לתוך הפנים. ויש להוסיף עוד את המאמר הארמי בפסיק' דר"כ, העומר: אריב"ל סנטרך אנא ולית את יהיב לי סנטורתי כלום.]
3 [בדפוס ללוות.]
4 [כשפוגעו אותו סנטר רוצה למדוד שדותיו לקצר מיצרי השדות ודומה כמי שפגע בו ארי, רש"י.]