*, סינוק, ש"ז, שה"פ מן סִנֵּק, — א) דֹחק, עַיְפוּת, Ermattung; lassitude; exhaustion: האומר גד גדי וסנוק1 לא אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי (שבת סז:). — ב) °אסיפה וצבור של דבר למקום אחד: פירש בערוך כל דבר מרובה וגדול יותר מן האחר קרי סינוק (ראב"ד, תמי' ב א).