* 1, ש"נ, מ"ר סְנוּנִיּוֹת, — מין צפור Schwalbe; hirondelle; swallow: אנשי השוק העליון שבירושלים היו אוכלין את סנונית לבנה מפני שקרקבנה נקלף (תוספת' חול' ג כג). חמשה אימות הן אימת חלש על גבור וכו' אימת סנונית על הנשר וכו' (שבת עז:). אף המסרט כשר לטהרת מצורע וזו היא סנונית לבנה שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים (חול' סב.). — ובסהמ"א: וכן יעשו העופות הדורסים והסנוניות והזמירים וזולתם יאכלו הארבה והדומים להם (ר' קלונימו', בעלי חיים ג יב). וכמו כן הסנונית והוא יבנה לעצמו וילדיו בית מכון לשבתו נסמך על הקורה בטיט (שם ה ג). וגם סנונית הוא בדחז"ל שם למיני השוואלב"ע וכן כתב רש"י (שיינהאק, תוה"ח קמט).