סִנֵּן

*, זִקֵּק וטִהר נוזלים שהעביר אותם דרך אריג או אמצעי אחר seihen; filter; to filter: נותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית שבת כ ב. כסוי הלפס וכו' אם אינו נקוב ואין לו חדוד טמא מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק כלים ב ה. יבחושין שביין ושבחומץ הרי אלו מותרין סיננן הרי אלו אסורין ר' יהודה אומר המסנן את היין ואת החומץ והמברך על החמה הרי זו דרך אחרת תוספת' תרומ' ז יא. סיב אחרים אומר כדי ליתן על פי משפך לסנן בו את היין שם שבת ח [ט] י. ומעשה באשה אחת שסיננה משקין טמאין וטהורין בתוך חבית תרומה ובא מעשה לפני חכמים ולא טימאו מפני שהסיחה דעתה ממנה שם טהר' ח טו. — ובסהמ"א: מסננין יין מכלי לכלי תלמידי ר' יהודאי גאון, הלכ' פסוק 5. מסננת שמסננין בה קונדיטון רש"י, סוכ' נ.. גורגותני סל גדול מאד שבו מסננין היין בעת הבציר הוא, חגי' כב.. ברוב טנאך פירותיך ד"א טנאך דבר לח שאתה מסנן בסלים הוא, דבר' כח ה. ואם לא נתן עליהם מים אלא מסנן היין מעל השמרים בלבד אף השלישי אסור לזרים רמב"ם, תרומ' יא יג. שמרי יין שנתן עליהם מים וסננן אם נתן שלשה ומצא ארבעה מוציא מעשר מזה היתר ממקום אחר הוא, מעשר ב ז. אין מסננין את החרדל במסננת שלה מפני שנראה כבורר הוא, יו"ט ג יז. ותבשל ותסנן ותשתה מהמים המסתנים (צ"ל המסתננים) בכל יום ג' אוקות נרבוני ארח חיים, בחליי הרחם, כ"י בהמ"ד שבכתר. מסננת שעושין מנחשת לסנן בה הדשן ר' אברהם בדרשי, חותם תכנית, פרור. הילכך אם סיננו אותו ואין בו כלום מהבשמים יש אומרים שאין מברכין על ריחו טואו"ח ברכ' ריו.

— קל, * סָנַן, רק בינ' פָעו', סָנוּן, סְנוּנִים, — בהשאלה מזֻקק, טהור: מהו מפזז ומכרכר האיך היה עושה אמרו רבותינו היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז והיה מכה בידיו זו על גב זו וטפח מד"ר במד' ד. — ואמר הפיטן: אמרה סנונה וצרופה בדילה בדתה מערופה אמרה סנונה, יוצ' פרש' פרה.

— פֻע', *סֻנַּן, — שסננו אותו, רק בינ' מְסֻנָּן, מסונן, בהשאלה זָהָב מְסֻנָּן, מזֻקָּק, צרוף: מהו מפזז שהיה הזהב המסונן שהיה עליו קולו פוזז מד"ר במד' ד. — ובסהמ"א: ולא זו בלבד אלא שהדפק בחולי אחד כמה פעמים ישתנה מסבה קלה אבל השתן שהוא מיץ הדם המסונן והדם הסובב על כל אברי הגוף בודאי עדותו ניכר יותר אמיתי טוביה כץ, מעשה טובי' ב ד, ארץ החדשה, פה:.. מי חלב מסוננים יפה שהוחמצו ע"י מיץ אתרוג יפים הם לחולי בקדחת תמידית ובבלתי תמידית שם משמרת הבית ג, קיג:..

— הִתפ', *הִסְתַּנֵּן, נִסְתַּנְּנוּ, — כמו פֻע': כל זמן שהפסולת הזו בכסף אינו מראה יופיו לא עשה אלא נסתננו הפסולת ממנו מיד הוא מראה שבחו ר' תנחו' בר אבא, מד"ר במד' ז. — ובסהמ"א: נותנין ביצה במסננת שהחרדל נתון בו להסתנן וקולטת את הפסלת ואף הביצה החלמון שלה נוטף ומסתנן עמו וכו' רש"י, שבת קלט:. כמו שעושין בעלי חנויות שתלוי כמין כברה ובו אבקת רוכל ביין ותחתיה כלי והקונדיטון מסתנן לתוכו הוא, סוכ' נ.. ונותנין אותו תחת קילוח הגת והיין מסתנן בו ויורד לבור הוא, חגי' כב.. כלי ע"ג כלי ונותנים השמרים בתוך העליון והיין מסתנן מאליו הוא, ב"ק קטו:. אבל נותנים ביצה במסננת של חרדל והוא מסתנן מאליו רמב"ם, יו"ט ג יז. והכלי תחת הסל לקבל השמן וכו' והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל לקבל השמן וכו' והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא מזוקק רעב"ט, מנח' ח ד. וילך חלק ממנה (מן הלחה האדמה) עם הדם ומסתנן חלק ממנה אל המרה קאנון א א, פרק במהות הלחה. שמערין מים מרותחין עליהם (על עלה התה) והמים מסתננים דרך בגד וכברה של מתכת ר' חיים בר' נתן נטע, קונט' אבן הטועים 3.

— הִתפוע', *הִסְתּוֹנֵן, — רק בינ' מִסְתּוֹנֵן, מִסְתּוֹנֶנֶת, כמו הִתפע', ובהשאלה ממתכת: מהו כסף צרוף אלא כשם שהכסף צרוף נכנס לבור ומצרף ומסתונן עד שהוא עומד ביפיו כך היא התורה מסתוננת ומזוקקת ארבעים ותשע פנים פסיק' רבת', פרה.

— הָפע', °הָסְנַן, יָסְנַן, — יוסנן, — כמו פֻע': שקוחי' ונילושי' במי שושנת הרמונים או יבשות יושחקו ויוסננו1 וזרה עליו מן הסמים על מקום התפירה פעם אחר פעם ר"מ אלדבי, ש"א ד, סג:..



1 [אולי צריך להיות יסוננו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים