*, ש"ז, — כמו סִפּוּף: אפילו לא יהא לו לאכל בא"י אלא ספיף של חרובים בחרתי הסתופף בבית אלהי (ילקו' מכירי, תהל' פד כ). — ואמר המליץ: ספיף מלכותם (של החשמונאים) צמח מאתים ושש שנים עוד ינובון בשבה דשנים ורעננים (ר"י נגארה, זמיר' שבת חנכה).