1, ש"נ, מ"ר סְִפִינוֹת, —  אֳנִיָה, Schiff; navire; ship:  ויונה ירד אל ירכתי הַסְּפִינָה וישכב וירדם יונ' א ה. —  ורגיל בתו"מ:  עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייבת במעשרות ובשביעית אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת חלה ב ב.  ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו שבת יא ה. על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גויים או נהר ועל הספינה המטורפת בים תענ' ג ז.  המוכר את הספינה מכר את התורן את הנס ואת ההוגן ואת כל המנהיגים אותה ב"ב ה א.  מעשה בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברה חבית של יין נסך על גביהן ע"ז ה ב.  המניח יינו בקרון או בספינה והלך לו בקפנדריא נכנס למדינה ורחץ מותר שם ד.  המים העולים בספינה ובעקל ובמשוטות אינן בכי יותן וכו' המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה וכו' הרי זה בכי יותן מכשיר' ה ז.  המוכר את הספינה מכר את האיסכלה ואת בית המים שבתוכה תוספת' ב"ב ד א.  לאדם שהביא שתי ספינות וקשרם בהוגנים ובעשתות והעמידן על גביהם ובנה עליהם פלטורים ספרי דבר' שמו.  מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת לים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי ירוש' ברכ' ט א.  רבי יונה בעי ספינה הבאה מרומי כמה מינין יש בה שם דמאי ב א.  מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה וכו' ר' עקיבא, שם יבמ' טז ג.  אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי ברכ' יו:.  אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטא רב, ב"ב צא..  בשר ודם עושה ספינה בתחילה מביא קורות ואחר כך מביא חבלים ואחר כך מביא הוגנים ואחר כך מעמיד עליה מוטין אבל הקב"ה ברא הן ומנהיגיהן ר' שמעון בן לקיש, מד"ר בראש' יב, תיאוד'.  לימדך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמן יעשה רחבה אחד מששה וגובהה אחד מעשרה בר חוטה, שם לא.  למה היה הקב"ה וישראל דומין למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירטון מקיפות אותו שם, שמות יז.  מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים הגדול נטלה הרוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין מד"ר קהל', שלח לחמך. —  סְפִינָה רוקדת:  לחם הפנים כיצד עושין אותו רבי חנינא אמר כמין תיבה פרוצה רבי יוחנן אמר כמין ספינה רוקדת מנח' צד:.  לפי שחלה עשויה כמין ספינה רוקדת חדה מלמטה ונסכה ורחבה למעלה מד"ר במד' ד. —  ובסהמ"א:  כשממלאין את הספינה ומניחין כל דבר במקומו אומרין מסורא אף מלחים ערביים עכשו אומרין קד סור אלספינה ודומה כי עיקרה לשון ארמי תשו' הגא' הרכבי תיח. —  ומשל:  מסוגני ושליטי הואי איואן לגבר יניגדי2 כך פירושו מיד סגנים ושלטונים יצאה איואן והיתה לאנשים מושכים בספינה ובטיית אלמאדאדין איואן שם אשה פרסית שם שח.  גשוש של ספינה פי' עץ ארוך שבו מגשש לפני הספינה ערוך ערך גשש.  ויש לבנאים ספינה קטנה שקורין בלע"ז טנט"ר ומביאין בה אבנים קטנים ליתן בין הנדבכין שם ערך ערב.  מכותא נס שפורשין עליו וילון של ספינה רש"י, גיט' פז:.  מורדיא עץ שרה החובל מנהיג בו הספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים הוא, ב"מ פז.. —  סְפִינַת האויר:  בשנת ה' תקמד ט"ז  סיון היו התוכנים פילאטרע וראמני הראשונים אשר נחנקו בספינת האויר ההוא ליאוועל, למודי הטבע מד:.  ומכאן תבין ענין הספינה הפורחת באויר שהמציאו חכמי צרפת זה מקרוב מודע לבינה, אגרות החכמה, אגר' ה, הגהה ג. —  °ושם לאחד המזלות:  והשביעית (הצורה השביע' מהמזלות) הספינה וכוכביה מה ראב"ע, ראש' חכמה ה. —  ומ"ר סְפִינִים:  והולך בלב ים והוסיף מזונים ומים ויבחר בטיב הספינים שלמה רופא, תרג' חרוזי אבן סינא, כ"י ברלין.

—  *בּוֹר הַסְפִינָה, — עי' בּוֹר

—  אֵבֶה, אנית אֵבֶה, אניה קלה מקנה נבוב. —  *אַגּוֹב, עֹגן קטן בארבעה חרטומים לאחז בה חבלים Schiffshacken; grappin; grappling hook. —  אֲחוֹר האניה. —  אֵילָה, לא נתברר מהו. —  *אִילְפָה, אניה גדולה. —  ומשל:  אוי לה לאלפה שהלכה בלי מכס. —  *אַסְדָּה, דֹברה. —  *אֶסְקָר, בד לערב של התורן יתלו בו המפרשים. —  *אַרְבָּה, אניה לא גדולה, Barke; baeque; barge. —  *אֶזְּקָפָה, אֶסְקוּפָה, אניה קטנה, —  *בֶּדֶּק, בדקי האניה. סדק. —  מַחֲזִיקֵי הַבְּדָקִים, המתקנים אותם. —  *בּוֹר המים, להחזיק בו מים מתוקים. —  *בִּצִית, אניה קטנה כדי לצוד דגים וכדו'. —  *בּוֹרְנָה, אניה גדולה. —  *גָּשׁוֹשׁ, בד ארוך למדוד בו עמק המים אצל האניה, —  דּוּגָה, *דּוּגִית, *דְּגוּגִית, בצית. —  דֹּבְרָה, קורות קשורו' יחד שטות על פני המים. —  הִלְנִי הֵי, הוּלָא, הִילוֹז, הִילוֹף, קולות קריאה לזרוז למושכי האניה. —  *וִילוֹן, מפרש, קלעים הפרושים נגד הרוח לדחף את האניה. —  חֶבֶל, חֲבָלִים. —  חֹבֵל, חֹבְלִים, אנשי האניה, העוסקים בה, המוליכים אותה. —  רַב הַחֹבֵל, ראש האניה. —  חוֹף הים. —  חַרְטוֹם האניה, הראש מקֶדם. —  טָעַן, שָׂם הסחורה, המשאות על האניה, —  וההפך: —  פָּרַק, והשם: —  *טְעִינָה וּפְרִיקָה. —  טָרַף, אניה מְטֹרֶפֶת בים, שהגלים דֹחפים אותה הנה והנה. —  יַם, נָהָר, שהאניות הולכות בהם. —  §יַמִּיה. —  יַרְכְּתֵי האניה, החלק התחתון, —  יוֹרְדֵי הים, מי שהולכים בימים,  באניות. —  לוּחַ, לוּחוֹתַיִם, התקרה של האניה, הַצֹּהַר. —  לְחָיֵי האניה, שני צדיה החיצונים. —  *לִימֵן, נמל. —  מְכַסֶּה, כעין חֻפה המאהיל על האניה. —  מַלָּח, מַלָּחִים, העובדים על האניה. —  *מַנְהִיג האניה. —  מִפְרָשׂ, הפרוש להרוח למען הניע את האניה. —  תֹּפְשֵׂי הַמָּשׁוֹט. —  °מְשׁוֹטֶטֶת, אנית מלחמה משוטטת הנה והנה, Kreuzer; croiseur; cruiser. —  נוֹד, התנודדה נאניה מפני געש הים. —   *נָוָט, נְוָטִים, אנשי האניה, העוסקים בה, ההולכים באניות בימים. —  *נָמֵל, מקום מחסה לאניות מפני הרוחות, ששם טוענים ופורקים אותה, Hafen; port. —  נֵס, כעין דגל ארוך בראש התרן. *סַפָּן, בעל ספינה, מי שאומנותו בכך ללכת בספינה. —  עֹגֶן, כלי ברזל כבד יקשרוהו בחבל להאניה וישליכוהו הימה למען תעמד האניה במקומה, Anker; ancre' anchor. —  *עֵסֶק, של האניה, הסחורות והכלים שהיא טעונה. —  *עוּקָל, הרֶוח הפנימי התחתון באניה, Schiffsraum; found de cale; hull. —  *עֵקֶל, חתיכת ברזל וכדומ' להכביד האניה. —  *עֲרֵבָה, אניה קטנה לנהרות. —  *פָּלַג, הפליגה האניה, יצאה ממקומה לדרכה. —  פֵּרֵשׁ, מְפָרְשֵׁי הַיָּם, ההולכים בים. —  צֹהַר הספינה, התקרה מלמעלה. —  צִי, ספינה גדולה, קֹבץ ספינות מסחר או מלחמה, Foltte; fleet. —  *צָרַף את האניה, הוריד אותה למען תתקשה הזפת וכדומ'. —  *קְבַרְנֵט, המיַשר את האניה בהקרש. —  קֶדֶם האניה, —  קִיטוֹר, —  אנית קיטור, ההולכת בכח הקיטור. —  קְלָעים, וילון, —  *קִלְפֵּט, סתם את הסדקים במוך וזפת וכדומ'. —  קֶרֶשׁ, הלוח באחורי האניה שבו יישרו אותה לצד הנרצה,  (Steuer=) Ruder; gouvernail; rudder. —  רוּחַ, סְעָרָה, אנית רוּחַ. —  רַפְסוֹד. —  שׁוּט, שָׁט, הֵשִׁיט, הניע את הספינה במים. —  *שָׁחַן, טען את הספינה בסחור'. —  *שִׁחְנָה, מה שנותנים באנית מסחר, Schiffdung; cargaison; cargo. —  שַׁיִט, אניה קלה, מהירה. —  שִׁרְיוֹן, ספינת שריון, לבושה ברזל. —  תָּא, תָּאֵי האניה, החדרים הקטנים שבה. —  תֹּרֶן, הקורה, הזקוף לחבלים, להמפרשים, כַּן התרן, היסוד שלו. —  תַּרְשִׁישׁ, אניות תרשיש.