*, ש"נ, מ"ר ספירות, שה"פ מן א. סָפַר, — סְפִירָה של איזה דבר, כמו ימים: יום שמועה כיום קבורה לקרוע ולאיבול ולספירת שבעה ולספירת שלשים ירוש' פסח' ח ח. מה מצינו ברביעי שראוי לספירה וראוי לזיבה אף אני אביא העשירי שראוי לספירה וראוי לזיבה נדה עג.. מרבה אני אחד עשר שראוי לספירת או כי תזוב ומוציא אני שנים עשר שאין ראוי לספירת או כי תזוב שם. — ובפרט סְפִירַת הימים מהבאת העֹמר: יכול יקצור בלילה ויספור בלילה ויביא בלילה תלמוד לומר מיום הביאכם אין הבאה אלא ביום הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ספרא אמור פרק יב. ממחרת השבת ממחרת יום טוב יכול ממחרת שבת בראשית כשהוא אומר שבעה שבועות תספור לך ספירה שהיא תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שאין תלויה בבית דין שספירתה בכל אדם ר' יהודה בן בתירא, שם. כשהוא אומר עד ממחרת השבת תספרו חמשים יום כל ספירתם לא יהא אלא חמישים יום ר' יוסי בר' יהודה, שם. הרי הוא אומר תספרו חמשים יום כל ספירות שאתה סופר לא יהו אלא חמשים יום הוא, מנח' סה:. — ואמר הפיטן: אור יום הנף ספירה הכשרה כנוגהים לציון נדחה קרוא דרושה עלות גהים אור, מעריב ליל ב פסח. — °וּסְפִירַת הָעֹמֶר: ברוך אתה וכו' אשר קדשנו במצותיו וציונו על ספירת העומר היום יום אחד מחז' ויטרי, הלכ' פסח' קד. התפלל ערבית ביום ולא רצה לברך על ספירת העומר עם האחרים כי היה דואג שמא יעשה ברכה לבטלה וספר עם האחרים ולא בירך והיינו תמהים ספירה זו למה שם. ועוד מה טעם אין אנו סופרים שתי ספירות מספק כמו שאנו עושים שני י"ט מספק וכללו של דבר אין לנו להחמיר בספירת העומר שאינו אלא לזכר בעלמא ר' זרח' הלוי, המאור הקטן, אלפסי, פסח' כח.. — וּסְפִירָה בכלל, כמו מִנְיָן, ואמר הפיטן: ספירת החשבונות אף לפי כלתה וארכת בת עמי לא עלתה רשב"י הבבלי, אחשבה, יוצ' שבת בראש'. קורא דורות וסופר ספירות ותולה מאורות לעיני כל חי קונט' הפיוט', מק"נ 41. ובפסוקי זמרה טעה טעיות רבות ואין להם ספירה ר"י חריזי, תחכמ' כב. ועשה תבניותיו וספר ספירותיו ותלה כלי הנחשת באצבעותיו שם. — וּסְפִירוֹת של הלבנה: מחזור הלבנה אותיות מודיעות בשש הראשונות ספירותיה ידועות ר' בנימין, מחז' איטל' א, סג:. — וחכמי הַסְּפִירוֹת, המומחים בחכמת המספר והתכונה: ובפירוש יהי מאורות הכניס דעות אחרות לדעת המדות הנזכרות על פי חכמי הספירות ראב"ע, הקדמ' לספ' בראש'. ואם ישאל השואל הלא אמרו חכמי הספירות שככב צדק וכל הכוכבים חוץ מככב ונגה גדולים מהלבנה הוא, שם א טז. — שַׁעָר הַסְּפִירָה: כי האדם נכלל בשער העיון כי הוא עין האדם המעיין והיודע ובשער הספירה כי הוא נברא מחלקים מקובצים רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון תר"ב, אייר 117. — ב) במשמ' ספור: וזה ספור אלכסנדר אשר חברוהו חרטומי מצרים וחכמיה חכמים הם בחכמת הרקיע ובטבעי היצורי' וכו' וזה פתח הספירה יוסיפון סה. — ג) בחכמת הקבלה, אחת מעשר סְפִירוֹת שבהן נברא העולם: עשר ספירות בלימה כ"ב אותיות ג' אמות וז' כפותות וי"ב פשוטות יסוד עשר ספירות ספ' יצירה א ב. כף אחת וגומר כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם וכנגד עשר ספירות בלי מה מד"ר במד' ד. ובגין דא אבן שלימה וצדק יהיה לך איהי מדה בין כל ספירה וספירה דכל ספירה וכו' זוהר בראש' כד:. ואם אמר לנו אומר מפני מה אמרו י' ספירות והט' הם סוף המספר אצל חכמי הודו אבו סאהל בן תמים, פירוש ספ' יצירה כד. אלו י' ספירות בלימה שם כח ית' שהוא המתפשט בכל המחזיק והמנענע שם מו. שמלת בראשית תרמז כי בעשר ספירות נברא העולם ורמז לספירה הנקראת חכמה רמב"ן, פי' התורה בראש' א א. הנה באומרם אמרה שבת לשון נקבה יורה שירמוז על מדה שהיא מושפעת ולא משפעת והוא השכל העשירי וקראוהו שבת לפי שחכמי הקבלה ייחסו כל יום מימי השבת אל עלול אחד מן הז' שכלים האחרונים ויקראו העלולים ספירות ר"י אלבו, העקר' ב יא. חכמי הרזים קראו שמותם ספירות כמו מרגליות מגזרת לבנת הספיר רש"ט, ספ' האמונות ח טו. אבל יש מקים עיון כי השכלים הנבדלים הם נבראים כי הם המלאכים והספירות אינן נבראות אבל נגלות רשב"ץ דוראן, מגן אבות ב, טו.. הסבה הראשונה היא המושלת ונותנת חיים והיא היא מקור הכל וממנו יקבלו הספירות הכח לפעול פעולותיהם ר"י מפיסא, מנח' קנא' 24. כי מלת ראשית רומזת לחכמה העליונה הנקראת חכמת אלהים ונקראת בספר הזוהר נקודה חדא סתימא עליאה היא הספירה השנייה הנאצלת מן הספירה הראשונה הרקנטי, בראש' א.. וכשעלה הרצון מלפניו במחשבתו הקדומה הנצחית להמציא פעליו המשיך תוצאות התעלומ' והאמונה בהשואת האחדות שאין אנו יכולין לעמוד על עקרן ונאצלו הספירות הקשורים בו כשלהבת הקשורה בגחלת שם ג:. וכוונת' היא כבר ידעת כי הספירה הראשונה נקראת האויר הקדמון ומלת אויר ר"ל אור יו"ד שם ג::. כי כל ספירה וספירה מעשר הספירות יש לה תיקון וחבור עם הספירה הסמוכה לה עד שיתחברו כלן ועושות צורה אחת שם כג:. וכן אמר ר' נחוניה בן הקנה ע"ה אהדרך בספירה הראשונה שהיא כתר עליון שם כג:⋅. והוא מה שאמר בזוהר על עתיקא קדישא כי כאשר לא יאיר אורו בספירות ובפרצופים חשך הדין והגבורה יכסם ר"א אירירי, שעה"ש ה יב, מד:. כל המקובלים הסכימו לקרוא אל הספירות מלבושי א"ס ב"ה שם ז ט, סה.. והשיב דע שהספי' הם כלי האומן שפועל בכליו פעולתו להבדיל כמה פעמים והספי' הם שוים לכל דבר ותמורתו ולקרב הדבר אל השכל דמו החכמים אותם אל רצון הנפש אשר הוא שוה לכל החפצים ולכל המחשבות המתפשטות ממנו אף על פי שהם רבים אין עיקרם אלא א' עסיס רמונים ד א. ולהיות הספירות כח שוה לכל הדברים והפוכים לפי' יקראו ספירות מלשון אבן ספיר המקבל הגוונ' (ואין לו גוון מיוחד ואם יש לכל אחד גוון ידוע כנודע מ"מ מבחינה זו אין להם גוון מיוחד בספי') וי"א שיקראו ספירות מלשון השמים מספרים כבוד אל שהם המגלו' המחשבות הנעלמות והצורות הנבדלות והעמוקות וי"א שיקראו ספירות מלשון ספור מפני שהספור והדבור בהן מותר מה שאין כן בא"ס וי"א שיקראו ספירות מלשון מספר לומר שנכנסו תחת המספר והגבול ואע"פ שהם בלתי בעלי גבול בערך המאציל ידמו שהם בגבול וי"א שיקראו ספי' מלשון עיר סמוך לספר שענינו גבול והכל בערך המאציל כנזכר לעיל שם ח ב. כתב רב האי גאון בתשובה לרב פלטוי שלש עשרה מדות האמרות בתורה הן ענפי תולדות יוצאות מעשר מעלות נקראו ספירות אלו כנגד אלו עם שלש גנוזות ראשי ראשים שם, פלח הרמון יא א. ונאמר שהספירה היא כאשר נכלול ונזכור בקצור מה שבארנו וראוי שנספרם על צד מחודש לא שנשנה הד' בעצמ' ר' יהודה מסיר ליאון, נופ' צופ' ב יא. וספירה מלשון מספר בעבור היות שורש כל נגדר בגדר עשר ר' מאיר ן' גבאי, עבודת הקדש, הייחוד ג. בסוד יחוד עשר ספירות שנתחייבו ליחד את כלן ולחבר הכל כאחד אם ממטה למעלה אם ממעלה למטה שם ד. ולדעתו הספירות הם השכלים הנפרדים שהם דבר אחד זולת האל ית' שם ז. כי הנבראים יש להם סדר ועל סדר הם מתקיימים ועל סדר הם מתחדשים ועל סדר מתבטלים והסדר הזה שבו הם מתקיימים ומתבטלים הוא הנקרא ספירה שהם כח לכל מצוי הנגדר בגדר מספר שם ח. וכל המקיים ג' סעודות בשבת כאילו מיחד עשר הספירות ביחוד שלם ר"י ג'יקאטילה, שערי אורה יח:. ולפי סוד זה תמצא כי טו"ב הוא שרש תחתון של וא"ו שהוא קו האמצעי והוא שלישי כיצד ו' היא סוד שש ספירות שלש למעלה ושלש למטה וכו' ולפיכך תמצא ענין טוב שהוא שוכן על גבי אדנ"י שהוא הספירה האחרונה מעשרת הספירות שם כא.. כי אלה חשבו שהספירות הם השכלים הנבדלים והוא טעות כמבואר בחק הקבלה ר"י אברבנאל, מפעל' אלהים ג ד. היות הספירות כלן ראשים לנבראים הנה ספירת החכמה היא ראשית אותם הראשים שם. אמנם כפי דרך חכמי הקבלה אפשר לומר שהלבוש אשר יחסו הקדושי' האלה להש"י הם הספירות העליונות הנאצלות מאתו שם י. צאל"ד שסדר עמידת הספירות של אריך אינם כמו הפרצופים האחרים כי בכל הפרצופים יצאו חכמה ובינה שלהם בשוה זו בצד זו בסדר המתקלא ר"נ בר"י אלחנן, עמק המלך יב ו, סט:⋅. התקוששו וקושו והם פתנים חרשים מקוששים קש ותבן אלה בחכמת הספירות ואלה בקליפות ובנזק צרורות וכלו ימיהם בעצה נבערה כל היום רק רע בעסקם בספר גנת אגוז ושערי צדקה ואורה יש"ר מקנדיאה, אחוז, מלא חפני' לגיגר א. מהות הספירות ואיכותן הוא מציאות רוחני נעלם לא יושג מהותם כאשר לא יושג מהות מאצילם רמח"ל, פתחי חכמה ב, א.. אבל הענין בקיצור כי הספירות הם הם הארות מאירות מן הא"ס ב"ה שם כ. שמעתי שאתם אומרים שהספירות ישתלשלו מדריגה אחר מדריגה עד שנתהוה עולם הגשמות הזה הוא, חוקר ומקובל 4. השמות ששמו המקובלים לאלה הב' בחינות שזכרנו הם אין סוף המורה על הרצון שהוא ביכלתו והוא בלתי סוף ותכלית בכל ספירותיו שם 9. דע שכל מי שרוצה להבין עניני הספירות צריך ליקח לו לעינים עניני הנשמה של האדם שם 10. א"כ כללות דבריך הספירות הם כוחות הרצון העליון המוגבל' ועל פיה' כל הפעול' אך בבקש' ממך להשלים דבריך על ענין בי"ע שם 11. וכל גלוי נכלל מעשרה מדריגות והן הן העשר ספירות דבריאה יצירה ועשיה שם 13. ודע שכל עניני ההנהגה והסדר הן כל ענין הספירו' נכללים בכל תנאיהם ועניניהם ובחמשה פרצופים שם 16. וכמו שנכללו כל עניני הכוחות של הרצון בעשר ספירות כן נכללו גם כן כל עניני הנפרדים בעשר ספירות וכל שאר חלקיהם שם 17. עד מכאן ראיה שמי שלא יבין במנין הספירות לא יקרא מפני זה כופר יהודה אריה די מודינא, ארי נוהם א. האדם מוכרח להאמין בספירות כדי שיצדק בעיקרי אמונה ובפנותיה שאי אפשר להעמיד פנות התורה אלא בהם שם. וברור הוא ההדמות בין הספירות לאידיען ששם אפלטון והגלגול שהיה מסתייע שהיה דעת פיטאגארס שם טו. וזה גילה (הא"ס) ע"י הספירות שהם עצם כבודו ומדותיו אשר בהם פעל ועשה של"ה, בית ישראל כ:. וקראו ספירות על שם הזכות והבהירות מלשון לבנת הספיר וכמו שהדבר הספיריי יתראו בו הצורות כך הספירות הם דפוס וצורת כל הנמצאים וכו' והחכם ר' עזריאל אמר כי הספירות הם כח שוה לכל דבר ותמורתו שם. — ואמר המשורר: לעצת אמון מכסף כסוף טכס בה כסאו וצבא מרומו להקת עשר ספירות יזם לחשוף לאותות מועדים וימים רשב"ג, מלכותך מלכות, או"נ ב 78. הוא ראש לכל ראש והוא רם על רמים בה כבוד מלכותו מאז ישכון הכי עשר ספירות הם אחוזים במצור בכן מושלה בכל ותיכון המשכיל בהם ידע ויצור היא רוח אלהים חי העולמים שם. ונגזר עלי כפות ספירות והם תשעה ובהם שבע עשרה אלפים מדינותיו ראב"ע, בשם אל אשר אמר. נתיבות שתים גם שלשים פלאותיו בחכמה ביה חקק למבין עלומותיו לספר ולספר ולספור ואותיות שתים ועשרים הם ועשר ספירותיו שם.