* 1, ש"נ, מ"ר סָפִיּוֹת, — כמו שפה, מסגרת סביב לפיו של כלי כעין כרכב, Rand; bord; rim: כלי חרס שיש לו שלש ספיות2 הפנימית עודפת הכל טהור (כלים ד ד). פורנה אם יש לה לזבז טמאה ר' יהודה אומ' אם יש לה אסטגיות רבן גמליאל אומ' אם יש לה ספיות3 (שם ח ט). ר' מאיר אומר משם רבן גמליאל אם יש לה הליזבז (לכירה) טמאה ר' יהודה אומר משום רבן גמליאל אם יש לה סטאנאות ר' יוסי אומר משם רבן גמליאל אם יש לה ספיות4 וכולן שם אחד הן (תוספת' כלים ב"ק ו יז). הן רפפות הן רעלות הן אסטיות הן ספיות הן כוסות הן גומות (ירוש' ע"ז ב י).
1 [נקוד זה יוצא מנקוד הרבים שבכ"י סָפִיוֹת. וא"כ תהיה הצורה הקטנה מן ספה־שׂפה. אולם אפשר שהנקוד של מ"ר הוא סְפָיות—ספאות, וא"כ היחיד הוא סָפָה—שׂפה, עי' (סגל, Gram. Mishn. Heb. 28, 290).]
2 [כך במדב"מ, ובערוך ערך סף ספאיות. וברוב הדפו' שפיות.]
3 [כך במדב"מ, וכך בכ"י פרמה ושם מנֻקד סָפִיוֹת. וכן גם בר"ש. ובס"א שפיות.]
4 [כך בכ"י א"פ, ובדפו' שפיות.]