°, סַפִּירִיִּי, ת"ז, נק' סַפִּירִית, סַפִּירִיִּית, מ"ר סַפִּירִים, ספִּירִיִּים, סַפִּירִיּוֹת, — א) של סַפִּיר, המאיר כספיר, זך, שאפשר לקרני האור לעבור בו, durchsichtig; transparent: וענין נראין שיהיה זאת המחיצה אשר על הטומאה ספיריים כמו הזכוכית והשוהם (פי' משנ' להרמב"ם, אהל' ו ה). וכבר זכר אבונצ"ר בתוספותיו על ספר השמע דבר ז"ל אמר בין הגלגל והכוכבים הפרש כי הגלגל ספירי והכוכבים אינם ספירים והסבה בזה כי בין שני החמרים ושתי הצורות הפרש אבל מעט (ר"ש א"ת, מו"נ ב יט). ואמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח אמנם נקרא האש היסודי בזה השם להיותה בלתי מאירה אבל ספיריית שאילו היתה האש היסודית מאירה היינו רואים האויר כולו בלילה מתלהב אש (שם ל). רמז לגלגל התשיעי שהוא פשוט זך ספירי מאין כוכב בו (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד' נג:). כי האור ישיב המראים נראים בפועל אחר שהיו נראים בכח במקרה וזה יהיה בשיכין האמצעי הספיריי אל שיהיו בו המראים בפועל באופן מה ואז יוכל להגיע חוש הראות אל שיקבל המראים (רלב"ג, מלח' השם א, ו.). כראי מוצק כמראה הנתך והוא כמראה של זכוכית שהיא ספיריית והנה אמר על השחקים שהם חזקים ושהם גם כן ספיריים בראי מוצק (הוא, פי' איוב לז יח). כוכבים שהם מאירים ואינם ספיריים ונחים עם הגלגלים שהם ספיריים ואינם מאירים (ר' חסדאי קרשקש, אור ה', ג א ב). ואמנם באה האש היסודית בזה השם להיותה בלתי מאירה אבל ספירית (עמנואל מרומא, פי' התורה, Merx, Archiv 374). ודע אדוני המלך שאלו הצורת והתמונות והתאר' והתכונו' אשר תרא' בעולם הגשמים ונגלה הגופים הם כצלמים ודוגמות ודמיונות לאותן הצורות שימצאו בעולם הרוחני שאותן מאיריות ספיריות ואלו חשובין ארציות והתיחסו' אלו אל אותן כהתיחסות הציורי' והפתוחי' אשר על הלוחות (ר' קלונימוס, ב"ח ג א, ל:). יש מהם (מהגופים) נעדרי המראה במוחלט והם הדברים הספיריים כמו השהם והזכוכית הזך והמי' והאויר והגלגלים שכל אלה הם ספיריים נעדרי המראה ולזה יקבלו כל המראים ויש מהם בעלי גוונים ומהם הוא מתפעל חוש הראות ומקבל אותה הלחות הספיריי באמצעות הגשמים הספיריים שהם האויר והמים וכו' (רשב"ץ דוראן, מגן אבות ג נב.). שחקים הם השמים ועם היותם חזקים הם ספיריים שהאור נראה מתוכם כמו המראה המותכת מזכוכית או מנחשת שניצוץ הראות עובר בה (הוא, אוהב משפט ומשפט צדק, באורים על איוב, ד"ה תרקיע, קעז.). ויש מהקדמונים שאמרו שאין שם מיסוד האש אבל על כל מה שיש מן הארץ עד הגלגל הוא אויר וחלקיו מתחלפים באיכיות וכו' לא שיתחלפו בצורה וכלם הם ספיריים לא מאירים ולא חשוכים (ר"י אברבנאל, פי' בראש' א, שאלה ד). וכשיתפשטו לרדת בעולם אז יקבלו כעין גוף דק ספיריי לפי שעה אשר בו יתלבשו ויראו אותם זכי הנפשות (ר"י מפיסא, מנח' קנאות 34). השני הוא כמו המאור אשר הוא שלמות הגוף הספיריי והוא חלק מהנפש הדברית אשר ממנו יקבל השכל אפשרי והמושכלו' יפעלו בו וזה השכל הוא מדרגת שלמות לשכל אנושי כמו שהמאור הוא מדרגת שלמות לגוף ספיריי וזה רצה ן' רשד באמרו וכו' וראוי שתדע שהתיחסות זה השכל הפועל אל השכל אפשרי הוא כהתיחסות המאור אל הגשם ספיריי (שם 65). כשהככבי' הם מאירי' ואינם ספיריי' ונחי' והגלגלי' הם ספיריי' ואינם מאירי' ומתנועעי' והם מחמר א' (שם 95). כי אמנם השכילו מביני מדע הנתוח והרפואה כי עין רואה לא בכללה הרך על ידי החלק הספיריי ממנה שמה משכן חוש הראות והוא לבדו סבה עצמית בכל האבר ההוא לפעולת הראיה (ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה יח). כן הספירות הנאצלות להיותם קרובות ובלי אמצעות לא"ס ב"ה תקבלנה אורו יותר בקירוב וביתר השאת משאר העלולים זולתן חובקות אותו בעצמותם כאשר יעשה האויר או גשם זולתו ספיריי אל האור השמימיי (ר"א אירירי, שעה"ש ז ט, סה.). עומד (האור) בלי שיתנועע בספיריי והבהיריי ומצייר בלי שיתפעל על העב והקדור הוא המסובב המראה המורגש ושהגוונים והעינים בפועל יהיו נראים ורואים וכו' (שם ז י, סו.). כי צורת הירח כדורי מקשה ויצירתה אינו ספירי כגוף השמים אלא שחור ומעובה ומזומן והזהיר ולקבץ את האו' מן השמש (ר"מ אלדבי, ש"א ב, כט:.). ואף על פי שאין בה כח הראות כלל אלא שהוא גוף ספירי כל שכן גוף העין שהוא זך ובהיר וספירי ויש בו כח הראות שיוכל לקבל צורה גדולה ונוראה (שם ד, מח:). ונקרא' חשך להיותה בלתי מאיר' אבל ספירית שאם היתה מאירה אז היתה מאירה לנו האויר בלילה מלהב האש (שם ב, יט:.). ולפי שכלי זה של בינה הוא מעולה ובהיר מצבע ספיריי ובהיר קרו' מאוד לצבע החכמה (ר"נ בר"י אלחנן, עה"מ, שער עולם התוהו יא, יו:). ואח"כ נתן אותם באוצ"ר אח"ד הוא היכל אל אלהי ישראל שנקרא שמו גוף בג"ע העליון דבריאה כי שם יש להם גוף ספיריי המאיר מאור זוהר הקרח הנורא (שם עב, מא:.). דע כי הספר הכולל שכל מעשיו של אדם נכתבים בו מיד בשעת מעשה הוא האויר הספיריי הוא המקיף ובו יוחקו כל פרטי תנועת האדם (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקור דין ב יב). — ב) מצבע הַסַּפִּיר: גופו ממעל ירקרק חרוץ נוצץ לעין האודם ושחרחר כנפיו דם שחרחר ספירי (פיאלעט ברוין) וכו' (שיינהאק, תולד' החיים קכז.). ויקבל תמונה ספיריית (לינדא, ראשית למודים ב' ב 24). — ג) ש"נ, בחכמת הרפואה כנוי לעדשת העין, lens crystallina1: ואלו הן השלש ליחות הזכוכית והספירית וריר החלמות ומהספירית הוא בא הראות ונקראת ספירית לפי שהיא במקור נדפס 'שהא' מאירה כספיר (ר"מ אלדבי, ש"א ד, מח::).